אנגקור וואט: פאר קדום

• מאי 15, 2024

אנגקור וואט, שאיבד עמוק בג'ונגלים של קמבודיה, האמין כי זרים היו זה מכבר מיתוס, אגדת חמר. אך בדומה לעיר האבודה זי, אל דוראדו ומזרקת הנוער, חוקרים המשיכו לחפש אותה. בשנת 1586 מעד נזיר פורטוגזי על האדמות היפות והתלהב סביבו עם שובו. אולם המערבים נשארו בורים במציאות של אנגקור וואט עד אמצע שנות ה -18 של המאה הקודמת, כאשר אנרי מוהוט, חוקר צרפתי, רשם הערות מרובות והפיץ את הבשורה.

במהלך השנים התפתחו שטחי אנגקור וואט למתחם תיירות אדיר עם כמעט מיליון מבקרים בשנה. המקדש המסיבי ממוקם 300 ק"מ מצפון-מערב לפנום-פן ובמרחק כמה קילומטרים מחוץ לסיאם ריפ, ונמצא עדיין בשימוש על ידי נזירים בודהיסטים של תרוואדה. שלא כמו מקדשים רבים אחרים, הוא מעולם לא ננטש לחלוטין, בין השאר בגלל החפיר הגדול שמקיף אותו ומנע מהג'ונגל להפר הרבה יותר ממה שהוא עשה.

אנגקור וואט לקח עשרות שנים להשלים, החל בראשית שנות האלפיים. כמה מלכים פיקחו על היצירה ואינספור בעלי מלאכה היו מעורבים באותה תקופה. המקדש העצום ידוע בסגנון הבנייה הייחודי שלו וכישורי הפיסול המדהימים של בוניו, העובד מיומן בשימוש באבן חול כחומר בנייה. הקישוטים הנרחבים הקווים כל קיר הם הישג יפה להפליא. ישנן סצינות גדולות רבות של האפוסים ההינדים, כולל כמה קרבות, תהלוכה של המלך הקדום ו -32 הגבעות ו -37 השמים של המיתולוגיה ההינדית. חלק מהגילופים כל כך קטנים ומורכבים עד כי במבט ראשון הם נראים פשוט כמו תבנית נחמדה, אך בבחינה מדוקדקת יותר, ניתן לראות את גילופי הרקדנים. עבודת הקלה בבסיס מעוררת התפעלות מעדינותה ויופייה.

ככל שאנגקור וואט מושך יותר ויותר תיירים, הוא נשחק. חבלים ומדרגות עץ נוספו כדי להגן על הפסלים והרצפות המורכבים של המקדשים והספריות ברחבי המתחם. ארגונים רבים ממדינות ברחבי העולם השתתפו בהשבת אנגקור וואט ובמניעת ירידה נוספת. כמבקר חשוב לזכור את ההשפעה שיש לתיירות הן על המתחם, על אדמותיו הסובבות ועל הנזירים שעדיין שוכנים וסוגדים בו.

הפאר עוצר הנשימה של אנגקור וואט נשאר עם המבקרים זמן רב לאחר הביקור; פאר הבניינים, הפסלים והג'ונגל המסקרן המקיף אותו מקל על הדמיון של התרבות המשגשגת שבעבר הייתה להם בירתם.



תצלומים מאת קית 'גאומונט. זכויות יוצרים 2009.

הוראות וידאו: Yisrael Adler, Pinky Weber, Neranena Choir | ישראל אדלר פינקי וועבער ומקהלת נרננה - מאך שוין לעכטיג (מאי 2024).