אנה פרנק ~ ביקורת ספרים
אנה פרנק קיבלה יומן ביום הולדתה ה -13. היא מעולם לא כתבה דבר לפני כן, וגם לא מאז. הסיפור שלה מתחיל בחייה מחוץ ל'הנספח 'ומסתיים בפתאומיות זמן קצר לאחר יום הולדתה ה -15. כשהחלה לכתוב ביומנה, היא רצתה לכתוב לחבר, ולכן קראה ליומן שלה "קיטי." סגנון הכתיבה שלה מתחיל תמיד ב"קיטי היקר "ומסתיים ב"שלך, אן." בזמן שקראת את קוראת לה קיטי מאת 'קיט' מכיוון שזה הופך לכינוי שלה.

אן מגדירה את שמות יומנה כך: "כדי לשפר את דמותה של החבר המיוחל הזה בדמיוני, אני לא רוצה לרשום את העובדות ביומן הזה כמו שרוב האנשים עושים. אני רוצה שהיומן יהיה חבר שלי, ואני מתכוון לקרוא לחבר הזה קיטי. "

כשהיא מתחילה היא מתחילה באמירה שהוכחה כשגויה: "כתיבה ביומן זו חוויה מוזרה ממש עבור מישהו כמוני. לא רק בגלל שמעולם לא כתבתי כלום קודם, אלא גם בגלל שנראה לי שלאחר מכן לא אני ולא אף אחד אחר לא יעניין את הנגינה של תלמידה בת שלוש-עשרה. " ההצהרה הפשוטה הזו באה בעקבות הערה עמוקה שאני מחשיב כשקראתי את הגיגים שלה. "למאמר יש יותר סבלנות מאנשים" נמצא מיד לאחר שהיא אומרת לקיטי שאיש לא יתעניין בקריאת יומנה. הנה תלמידה בת 13 עם חוכמה שהיא לא מבינה לגמרי.

הכניסה הראשונית שלה מספרת על לימודיה, על חברותיה ועל חייה מחוץ ל'נספח '. היא מדברת על משפחתה בגרמניה הסובלת תחת שלטונו של היטלר. משפחתה עלתה להולנד בשנת 1933, כאשר אביה הפך למנהל המנהל של חברה הולנדית שייצרה ריבות. היא מדברת על כל ה'לא 'שיהודים היו צריכים לסבול. חודש קצר אחר כך מסתתרים אן ומשפחתה.

כשאתה קורא את הערכים שלה אתה מוצא את עצמך יושב לידה. התיאורים שלה ברורים ותמציתיים. היא שואפת לתת לקיטי הצצה ברורה על החיים במחבוא. יש שמונה מסתתרות בנספח והחיים נמשכים. אתה מרגיש את המריבות והתסכולים של כל חבר. אן מדברת עם קיטי על האופן בו היא רואה כל פרט בעולמה בצורה גלויה וגלויה. את המילים האלה מעולם לא כוונה על ידי קריאה של אן, אך הייתה לה חזון לחזות לכל אדם שם אחר. עם פרסום הגרסא המורחבת היו אלה שחיו בנספח ידועים וחשפו, אולם האחרים שהיא קידדה נשארים לבדה של אן.

כשהתחלתי לקרוא את הערכים שלה, ציפיתי שהם יהיו ממחנות ריכוז ותלאות כאלה. מה שמצאתי היה חשבון של שנתיים ומעלה שהסתתר בעליית הגג של החברה שלו. החיים היו נורמליים למדי, למעט אין שמש, אין חופש לצאת החוצה וכללים נוקשים פירושם להסתיר את כולם. הרשומות שלה דיברו על המאבקים היומיומיים של מבוגרים וגם מבוגרים צעירים. פוליטיקה והיטלר תמיד ריחפו אך לעתים נדירות נכתבו עליהם.

ימי הולדת, ימי נישואין וחגים כולם נזכרו ונחגגו בפינתם הקטנה בעולם. אלה שהסתירו את שלוש המשפחות היהודיות הללו היו נוצרים וידידי הפרנקים. הם לימדו אותם על ישו וכמה אהבו את האומה היהודית ואת האנשים. כולם היו בסיכון, וכולם תמיד ידעו את ההשלכות.

זה סיפור מדהים שמסתיים בפתאומיות. כשסיימתי לקרוא את הספר הזה, נדהמתי. מדוע חס וחלילה אלוהים למשפחות אלה במשך שנתיים ומעלה רק כדי שכל אחת מהן לא תמות במחנות ריכוז 2-7 יום לפני שחרור המחנות? מדוע שתיים מהנשים הנוצריות שעוזרות להסתיר את המשפחות הללו לא נעצרו בזמן שכל האחרות היו? מדוע שרדה יומנה של אן פרנקס והסתיימה בחזרה בידי אביה? אלוהים רצה שהסיפור של אן יסופר. סיפור חייה בנספח, לא חיים במחנות הריכוז. אלוהים רצה לדבר עם כל מי שקורא את הסיפור של אן באופן שרק הוא יכול. קרא על אנה פרנק ואפשר לאלוהים להראות לך את הסיפור שכתב לנו לשמוע. זה לא סיפור דתי עמוק ואינו עצוב. זהו סיפור פעיל ואישי אמיתי של החיים שחיו עד תום, לא משנה מה הנסיבות.

אתה יכול לרכוש ספר זה בפורמט עותק קשיח, עותק רך או ספר אלקטרוני. קישור הרכישה נמצא למטה.

יומנה של אנה פרנק

יומנה של אנה פרנק על מסך הרוחב Blu-Ray

הוראות וידאו: בית הספר אנה פרנק | קיבוץ סאסא | אומנויות 2019 (מאי 2024).