ימי נישואין ודיכאון
כל שנה כשמגיע ה- 11 בספטמבר, הדיכאון שלי מתרומם. מי שהיה מספיק מבוגר כדי לדעת מה קורה ביום הפיגועים כנראה מסכים ש- 9/11/01 הוא יום שלעולם לא תשכח. האימה, הפחד, הכאב והכעס היו מוחשיים. ה -11 בספטמבר הוא דוגמא קיצונית, אך גם ימי נישואין אחרים משפיעים עלינו.

חשוב על הדרך בה אתה מרגיש ביום השנה למותו של אדם אהוב או קרוב אליו. אנחנו חוזרים לאותו יום במוחנו, והרגשות חוזרים לנו. אנו זוכרים איפה היינו כשהגענו לחדשות. אם היינו שם כשזה קרה, אנו חיים מחדש את האירוע. אנו זוכרים את מזג האוויר, או אפילו את מה שלבשנו באותה תקופה. זה מדהים, האופן בו הזכרונות שלנו משמרים פרטים על האירועים בחיינו שמשפיעים עלינו ביותר. זיכרונות אלה יכולים גם להשפיע על רמות הדיכאון שלנו.

מי שחווה אירועים אלימים וקטסטרופלים כמו 9/11, עשוי לסבול גם מהפרעת פוסט טראומטית (PTSD). אני מאמין שכמה מאיתנו שלא נמצאו בשום מקום בקרבת ניו יורק או וושינגטון, באותו יום ולא מכירים באופן אישי מישהו שאבד, עלולים לסבול גם מ- PTSD ברמה מסוימת. זה תלוי במידת הפנמתם את האירועים. אני מרגיש שהותקפתי באופן אישי והפרתי אותו יום, שלדעתי זו הסיבה שאני כל כך מתעצבן כל שנה בסמוך למועד זה. אני מתייפח כשאני צופה בתמונות המטוסים הפוגעים בבניינים, האנשים בורחים מענני הפסולת המסיביים, ובעיקר - האנשים שקופצים מהמגדלים.

אוקיי, אתם בטח חושבים שאסור לי לצפות בתמונות, נכון? אני מסכים. אבל בעיניי זה יהיה כמו להיות בתאונה, ולא לראות את הדיווח על התאונה. אני מרגישה שהייתי חלק מהאימה שהתרחשה באותו יום, וקשה לקרוע את עצמי. אבל אם אני אפסיק להתעצבן כל כך באותו היום, אני אצטרך להתרחק ממנו. אבל איך אני עושה זאת? אל תדליק את הטלוויזיה, אל תקשיב לרדיו ואל תסתכל בלוח שנה. צאו לקניות, צאו לחוף הים או ציירו חדר. זה כנראה ידרוש את כל זה, וגם קצת טיפול, אבל אני יכול לעשות את זה.

לגבי האירועים הכואבים האחרים בחיינו, הדבר תקף. לאחר שחשבנו על מה שקרה וניתחנו את זה כדי שנוכל ללמוד ממנו משהו, עלינו לנסות לשחרר אותו. מכיוון שאיננו יכולים למחוק זיכרונות כואבים, עלינו להסיח את דעתנו מהימי השנה לתקופות הכואבות. נסו לבלות עם המשפחה או החברים, צפו בסרט מצחיק או קראו ספר טוב. צאו לחופשה כשמתקרב יום השנה כואב במיוחד. הימנע מדברים שעשויים להזכיר לך את הכאב, אם בכלל אפשרי.

לאלו מאיתנו שחוו התעללות מכל סוג שהוא ו / או היו קורבן לאלימות, יתכן ויהיה בלתי אפשרי להימנע מכל הטריגרים. בכדי לרפא באמת מחוויות כמו אלה, אנו זקוקים לטיפול בשיחות.

יש אנשים שחושבים שהם יכולים להתמודד עם זיכרונות של התעללות או אלימות ללא טיפול, אך הם לא מבינים שפצעים שלא נרפאים יכולים להזיק ולגרום לנו לכעוס ולדיכאון במשך שנים רבות. בסופו של דבר הם נמנעים, ולא מתמודדים, ומובילים איתם את הכאב, רק כדי ליצור גלד שנקרע בקלות. אלה מאיתנו שנפלו קורבן לאלימות, התעללות או טראומה צריכים לעבור את שלב הגלדים הזה, שבו כל כך קל לנו לדמם. שיחה עם מטפל יכולה לעזור לנו להבריא עד כדי שיש צלקת נחמדה וקשוחה, ולא גרד שביר.

ימי נישואין עשויים להזכיר לנו תמיד את האירועים שאנחנו מעדיפים לשכוח, אבל אם נלמד להתמודד איתם, לא יהיה להם הכוח להביא אותנו כל כך רחוק למטה. אם אירועים מעברך עדיין גורמים לך להיות, או להישאר בדיכאון, הגיע הזמן לקבל עזרה. אם לא, אתה נותן כוח למישהו (או מה שלא יהיה) שיפגע בך. כמו שאמא שלך בטח אמרה לך, "הימנעות מכעס או כאב ממשהו שמישהו עשה לך לא פוגע בהם - זה רק כואב לך." קח בחזרה את הכוח הזה והשאיר את הכאב בעבר.

הוראות וידאו: לצאת מהדכאונות ומהחרדות - הרב יגאל כהן HD (מאי 2024).