ארתור אשר נזכר
ארתור אשר היה ילד קטן ורזה שלמד טניס במגרשים הציבוריים בריצ'מונד, וירג'יניה בשנות הארבעים והחמישים. מעט לא ידע מישהו באותה תקופה שאפרו-אמריקני זה יתן רושם כה משמעותי על מה היה ענף הטניס הלבן ברובו לעשירים ומפורסמים. בזמן שהוא עשה הכל בחייו, אש קיבל על עצמו את העולם בחן ובכבוד.

אשר סיים את לימודיו בראש כיתתו בתיכון וזכה במלגה ל- UCLA שם זכה בתארים האישיים והקבוצה של NCAA. הוא היה האיש האפרו-אמריקני הראשון שנקרא לקבוצת גביע דייוויס האמריקנית, והראשון (והיחיד) שהגיע לעולם מספר 1. הוא היה נשיא ה- ATP, שימש כקפטן נבחרת גביע דייויס, ונחנך. להיכל התהילה של הטניס. למרבה הצער, חייו של אשר נקטשו כאשר בשנת 1993, בגיל 49, הלך לעולמו מסיבוכי איידס.

עם כל מה שהשיג אשר בקריירת הטניס שלו בת 10 שנים, הוא זוכר גם בגלל כל מה שהוא עשה מהטניס מחוץ למגרש. בשנת 1969, ראה אש אי-שוויון בכספי הפרס המוצעים, ולכן הוא וכמה שחקנים אחרים הקימו את מה שמכונה כיום איגוד מקצועני הטניס. בהמשך אותה שנה נשללה ממנו אשרת משחק לטורניר בדרום אפריקה בגלל צבע עורו, והוא נקט עמדה נגד האפרטהייד. אנשים וארגונים בולטים, טניס ומחוצה לו, עמדו מאחוריו כאשר העלה ביד אחת את מודעות העולם לצורת הממשל המעיקה בדרום אפריקה.

מורשתו של ארתור אשר ממשיכה לחיות בארגוני הצדקה שהקים, כולל ליגת הטניס הלאומית לג'וניור, תוכנית טניס ערי ABC, חיבור ספורטאי-קריירה, קרן המעבר הבטוח ו- AAFDA. אשר זכה לכבוד הולם על ידי התאחדות הטניס של ארצות הברית, כאשר הם קראו למגרש המרכזי במתקן הפתוח בארה"ב החדש באצטדיון ארתור אשר. עולם הטניס הוא מקום הרבה יותר טוב בגללו.

"הצלחה היא מסע ולא יעד. העשייה לעיתים חשובה יותר מהתוצאה" - ארתור אשר.



הוראות וידאו: אושר כהן - ברגעים שאת הולכת (מאי 2024).