מוקד יומי
אני מקנא, ובו בזמן, מעריץ את מי שכותב את אותם ספרי תפילה ומדיטציה יומיומיים נפלאים לאלו מאיתנו בהחלמה. כמובן שתמיד היו מאות פרסומים כאלה בשוק עבור כל מי שנוטה להתחיל או לסיים את היום שלו ברגע שקט כולל "תפילה ליום" בכל גיליון בעיתונים מסוימים. רק לפני שרובנו נוקטים את הצעדים הראשונים ההחלמה אנו מתחילים להעריך את כוחה של מחשבה או מיקוד יומיומי כדי להעביר את היום. לא משנה למי המחבר, לא משנה מה המילים, אנחנו איכשהו הופכים אותם לנכון. זה כמו לקרוא הורוסקופ נהדר בתחילת היום ולגרום לזה לקרות. הכוכבים לא גרמו לזה לקרות. זאת היית אתה (כמובן, אתה יכול להאשים גם יום רע ביקום).

העניין כאן הוא שכשאנחנו יכולים להתמקד במשהו חיובי, אנו יכולים למרכז את פעולותינו ומחשבותינו סביב זה ובסופו של יום, אנו יכולים להרגיש די טוב. בלי משהו חיובי, קל לתודעה פשוט להקפיץ אותו ומי יודע איפה זה ייגמר? להיות עם משהו להתמקד בו במשך היום זה כמו ללמוד כיצד למשמעת את הנפש, במיוחד אם שלך הוא "מוח קוף" כמו שלי.

אחת הסיבות שהגדרתי סיסמת "התאוששות" במחשב שלי בעבודה היא כך שבכל בוקר במיוחד אם לא הייתה לי הזדמנות לקרוא שום דבר, לפחות הייתי יכול להיות מודע למילה מיוחדת שתעזור לי להתחיל את היום שלי. . מכיוון שהסיסמה שלי פגה בעוד יומיים, עלי לחשוב על סיסמא חדשה ומכל סיבה שהיא ממשיכה להתמקד בשבע החטאים הקטלניים של גאווה, תאוות בצע, תאווה, כעס, גרגרנות, קנאה ועצלנות. זה די משוגע שבעוד שמחפש מיקוד חיובי הייתי ממשיך לחשוב על השלילי אבל אני מאמין שלמרות שאנחנו רוצים להתגבר על פגמים כאלה אנו מזהים אותם אבל אז עובדים על ניגודים חיוביים שלהם. במילים אחרות, כדי להתגבר על גאווה, אני לא מתמקד בגאווה אלא עובד בדרכים להיות צנועות יותר.

וכך זה התרגיל שאני מפרסמת לעצמי וגם בשבילכם. במקום להשתמש במדיטציה יומית המיועדת לי, אני מתמקד בשבע החטאים ההפוכים. עכשיו ההיפך הוא אולי לא שלך אבל זה לא משנה. כתוב לעצמך את החיובי שאתה רוצה לעבוד עבור כל יום. תהפוך את זה לשלך. בבעלותו. לא אכפת לי לחלוק איתך את שלי אבל אני מקווה שכשיבוא כל יום, אוכל להרחיב הרבה יותר ממה שאני משתף איתך עכשיו. הרעיון הוא להשתמש באמת ובתמים בזה העיקרון החיובי במשך כל היום ולא משנה מה. אני חושב שזה מדהים כמה מצבים מאפשרים לנו להשתמש באותו עיקרון שוב ושוב בכל יום.

יום שבת (מכיוון שאפרסם את מאמרי ביום שישי) (גאווה) אני אעבוד על ענווה. אני זוכר להישאר בגודל נכון בכל מה שאני עושה ובכל מה שאני בא במגע איתי. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

יום ראשון (תאוות בצע) אני אזכור שיש לי מקום בעולם הזה; בקהילה הזו אבל לא הכל קשור אלי. אני חולק ברצון ובאין אנוכיות את מה שאלוהים נתן לי לא רק לאלה שאני בוחרת לעזור אלא לאלו שבדרך כלל אני אשים לב מעט. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

יום שני (תאווה) יזכיר לי שבורכתי במובנים רבים ושאני בדיוק במקום בו הכוח העליון שלי רוצה להיות בזמן הזה. לחמוד יותר יהיה להכחיש שאלוהים לא נתן לי את מה שאני צריך. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

יום שלישי (כעס) אני אחשוב לפני שאדבר; לפני שאפעל ואתמקד בחסד. אני לא אגיב רק לסיטואציות בחביבות אלא ארחיב את עצמי לאחרים גם אם הדרכים נראות קטנות. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

יום רביעי (גרגרנות) יזכיר לי שיותר מדי מכל דבר מסוכן לבריאותי. מתינות בימי תהיה המפתח. מה שאני רוצה היום לא יכול להיות מה שהייתי צריך להיות היום. המחשבה שאני יודע מה הכי טוב בשבילי שוללת את היכולת שלי להפוך את רצוני. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

יום חמישי (קנאה) אשמח לכל מה שיש לאחרים. אני לא יודע את המצבים שלהם או מה הצרכים שלהם. אני אהנה מההצלחות של חברי לעבודה, כמו גם מהאושר והשלווה שאני רואה באחרים. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

יום שישי (העצלן) הוא היום האהוב עליי ואני אתמקד לחלוטין בלבצע משימה שצריך לעשות. לא יהיה "מחר" או "מאוחר יותר", אפילו לא במשימות הקטנות ביותר. אני ארגיש מרוצה. בסוף היום ארגיש הכרת תודה.

Namaste '. יהי רצון שתלך במסעך בשלווה ובהרמוניה.