הו דני בוי
כמו שירי עם רבים, מקורות המנגינה האירקית הקלאסית הזו מעוננים ומסתוריים. השיר מוקיר נרחב כסטנדרט אירי אך ניתן לשרטט את שורשיו רק בחלקו לאירלנד. הטקסטים נזקפים לזכות פרד א. ווארלי, עורך דין אנגלי שלפי הדיווחים מעולם לא היה באירלנד. הלחן נכתב, עם זאת, לפולקלור אירי, ומזוהה כ לונדונדרי אייר. מה שמעניין עוד יותר; את ההקלטה הראשונה של השיר הזה ניתן לייחס לאוסטרליה שנמצאה ב- גנים כפריים מאת פרסי גריינגר.

Weatherly היה כותב שירים פורה ולמעלה מ- 1,500 שירים המיוחסים לו. המנגינה לונדונדרי אייר בתחילה לא תאם למילים של Weatherly. הלחן המקורי שלו לא היה יעיל והפופולריות של השיר נבלה. כיצד הנישאו מילותיו של Weatherly ל"האייר "האירי המפורסם כעת, מעונן. בספרו של מלאכי מק'קור דני בוי, אגדת הלחן האירי האהוב, הוא מציע לג'יין רוס מדרי, אירלנד, שרה את זה למנגינה ששמעה אותה שיחקה כינר אירי עיוור. מקורות אחרים מראים כי Weatherly קיבלה את המנגינה על ידי גיסתו, מרגרט Weatherley, לאחר ששמעה את המאוור הרדוף להפליא ששיחקו עובדי מכרות אוסטרלים במחנה הכרייה בקולורדו.

השיר הוצג בכ -20 סרטים והוקלט על ידי יותר ממאה אמנים.

אה, דני ילד, הצינורות, הצינורות מתקשרים,
מגלאן לגלאן ומורד לצד ההר;
הקיץ נעלם וכל העלים נופלים;
"אתם חייבים ללכת, ואני חייב להתנפל.

אבל תחזרי כשקיץ באחו,
או כאשר העמק דחוס ולבן משלג;
״אני אהיה כאן בשמש או בצל;
דני ילד, הו דני ילד, אני כל כך אוהב אותך.

וכשאתה בא וכל הפרחים גוססים,
אם אני מת, כמו מת אני יכול להיות.
בוא למצוא את המקום שאני שוכב,
ולכרוע ברך ולהגיד שם "Ave" בשבילי.

ואני אשמע, "אף על פי שאתה רך לדרוך סביבי,
וכל הקבר שלי ישהה ​​מתוקה יותר,
אז תתכופפו ותגידו לי שאתם אוהבים אותי,
ואני אשן בשקט עד שתבוא אלי.