האם זכויות שולטות באחריות?

• מאי 21, 2024

מחלוקת הכנסייה הבפטיסטית בווסטבורו העלתה כמה חששות קשים מהמחאה וחופש הביטוי. המחלוקת מתרכזת בזכות התיקון הראשון למחות בסימנים שנאה בהלוויות צבאיות. בסימנים אלה נכתב ככאלה, "אלוהים שונא חיילים מתים", "אלוהים שונא שקעים", והרשימה המדוכאת נמשכת.

בעוד שרבים לא מסכימים עם התנהגותם והקשרם להפגנותיהם, חלקם חוששים שאם ניקח מהם את זכותם להפגין חופש דיבור ... שקבוצות מחאה ופעילים אחרים יעמדו בסכנה שלא יוכלו לממש את זכותם לדיבור חופשי. האם זה אומר שמסיבת התה עלולה לאבד את זכותם להפגין?

אני מסכים שיש כאן קו דק. מצד אחד אינך יכול לבחור במדויק לבחור מי יביע את חופש הדיבור שלהם, ובכל זאת בצד השני צריך לאפשר דברים שנאה ופוגעת? כשנכתב התיקון הראשון, הוא לא התבסס על סוגים מסוימים של דיבור. זה היה מבוסס על כל הדיבור.

אז הטענה ההגיונית היחידה שלי כאן היא עם השאלה הזו: האם זכויות שולטות באחריות? רק בגלל שמשהו הוא זכות, האם זה הופך אותו לדבר אחראי? בטח, לעובדי "הכנסייה" האלה יש את הזכות לבטא את הרגשתם. הם יכולים להאמין כל מה שהם רוצים שאלוהים שונא חיילים (אם כי אני יודע אחרת) אבל האם זה אומר שאין להם אחריות לפחות לבטא אותם באופן שלא יפגע עוד יותר באבל של המשפחה והחברים?

האם הלווייתו של החייל אינה הייצוג המדויק של זכותם אפילו לאסוף ולקטוף את סימני השנאה שלהם?

למדתי לקבל את זה ששינוי דעתם אינו סביר. ברור שהשנאה וההונאה במוחם קבורים עמוק. אבל אני חוזר לשאלתי, האם זכויות שולטות באחריות?

זה נובע מחלוקות אחרות, כמו בניית מסגד ליד גראונד אפס. כן, זו זכותם אבל האם זה אחראי? נושאים כמו אלה שבהם אנו באמת צריכים להתעמק ולשאול את עצמנו את השאלה הזו.

אני חושב שזכויות באמריקה מנוצלות כאשר משתמשים בהן בדרכים פוגעות ושנאות. אני די בטוח שזה לא מה שאבותינו המייסדים זכרו. אתה יכול לחשוב על כל הדברים השנואים שאתה רוצה, אבל זה לא נותן לך את הזכות לדרוך ביום האבל של מישהו.

אני מאמין שעם הזכויות שלנו מגיעה אחריות וכדאי שנתחיל לוודא ששני הקווים זה בזה.

הוראות וידאו: זכויות שוכר דירה מול המשכיר - אחריות המשכיר כלפי השוכרים בדירה השכורה - נזקים סתימה בדירה שכורה (מאי 2024).