החגים הם מלח בפצע
אה, החגים. הם אומרים שזו תקופה קסומה מלאה במראות וצלילים וריחות שמחממים את ליבנו ופותחים את בתינו, זמן בו אנו מברכים פנים על משפחה וחברים ועליצות טובות. פעם אהבתי את התקופה הזו של השנה. פעם חשבתי שזה קסום.

עכשיו זה כמו לשפשף מלח בפצע פתוח. כואב, גרגר ומיותר. אני לא נמצא במסגרת הנפש להרגיש עליז. אין לי מצב רוח לחגוג. אני רוצה לבכות ולברוח. איך הורה שכול יכול למצוא שמחה בכל דבר, קל וחומר בחגים? איך נענה להזמנות למסיבות? האם עלינו לפתוח את הדואר רק כדי למצוא משפחה אחרת מחייכת בתצלום? האם אנו מזמינים אנשים לארוחה? האם אנו מקשטים עץ? האם אנו תולים את הגרב שלה? האם עלינו לקבוע לה מקום לשולחן? כיצד אנו מתמודדים עם הרגשות שלנו כדי לא להרוס את רוח החג עבור אחותה הקטנה? המון שאלות ממש גדולות וחשובות עומדות בפנינו במהלך החודשים הקרובים והלוואי שהיו לי התשובות עבורך ועבורנו. אבל אני לא. אני יכול רק לשתף אתכם ברגשותי ולקוות שאולי משהו שקראתם יהיה שימושי, שאולי תוכלו לחוש קצת חמלה מצד מי שמבין. באמת מבין.

בעלי ואני לא יודעים מה נעשה לחג השנה. זו תקופת החגים השלישית שלנו בלי בתנו והיא לא קלה היום מכפי שהייתה בשנתיים האחרונות. אנחנו עצובים. אנו מתים בלבנו ומחפשים דרכים לעבור עוד עונה כואבת. לכבוד חג ההודיה, אנו מטילים ספק מדוע אנו אפילו חוגגים אותו. אנו חושבים "על מה לכל הרוחות אנו צריכים להיות אסירי תודה?" עם מי אנחנו רוצים לשבת ולחלוק ארוחה ומי יבין כשאנחנו לא רוצים לומר חן? האם לקבוע לה מקום קשה מדי גם בפנינו? או שעדיף לקבוע מקום ולחבק אותה? האם עדיף להכיר בהכרת תודה על כך שחוותה אותה בחיינו? בכנות, נחליט באותו יום, באותו הרגע בו נקבע השולחן. נדבר אחד עם השני כמשפחה ונעשה את מה שנראה לנו באותה תקופה. אנו נחפש פשרה ביחד אם התשובה לא ברורה אפילו לאחד מאיתנו. אנו נקווה להבנת הסובבים את השולחן ללא קשר להחלטתנו. אנו נכריח את עצמנו לראות את הטוב, לחבק את שתי בנותינו, אולי אפילו בחיוך עגמומי.

בחג המולד נצטרך למצוא פיתרון המתאים ביותר לילד בן שבע. כהורים נעשה מאמץ לזכור שחג המולד מיועד לילדים, אפילו כאשר אחד מהם אינו כאן. על שם בתנו, אנו נספק צעצועים שיעזרו למשפחה הזקוקה. השנה, בתי ואני מכינים קישוטים חדשים כדי לא לבכות כשקשטו את העץ; היא רוצה לקשט ואנחנו לא התפשרנו להביא לה קצת שמחה. נתלה את הגרב שלה כיוון שהמרחב הריק קשה מכדי להסתכל עליו. לא נלך למסיבות ולא בנסיעת המזחלות השנתית שלנו. לא נשלח כרטיסי חג המולד ולא נתלה את אלה שאנו מקבלים. נלך לטקס הדלקת נרות ברחבי העולם בקהילה שלנו כדי לזכור את כל הילדים שמתו. סנטה יבוא ויענג את בתנו החיה. נראה משפחה וחברים, גם אם בלי התלהבות רבה.

אז אנחנו חיים כשבת שלנו לא. הפצע שלנו עמוק ומרעב, שלעולם לא נרפא. עם הזמן, למרות שהפצע נשאר כואב, האם אנו עשויים למצוא תחבושת חג כדי שהמלח לא יוכל להיכנס.

הוקם אתר על שם בתנו. אנא לחץ כאן למידע נוסף על המשימה שלנו.

FriendsofAine.com - איינה מארי פיליפס

בקרו בחברים הרחמנים ומצאו פרק מקומי הקרוב אליכם בכתובת:

החברים הרחמנים

הוראות וידאו: Gary Yourofsky - The Most Important Speech You Will Ever Hear (אַפּרִיל 2024).