יאנוש קורצ'אק, גיבור שקט

• מאי 12, 2024

כשאנחנו מדברים על גיבורי מלחמה, אנחנו בדרך כלל חושבים על אנשים המדליקים בקרבות, שמובילים את ההמונים לניצחון ומראים התנגדות כלפי האויב. אבל יש גם גיבורים אילמים שהעניקו את חייהם בשם הרעיון. אחד מהם הוא ינוש קורצ'אק.

קורצ'אק היה פולני ממוצא יהודי - שנולד למעשה כהנריק גולדשמיט. הוא היה רופא ילדים, פדגוג ילדים ומחבר ספרים לילדים. הוא נולד במשפחה יהודית נטמעת בוורשה בשנת 1878 כבן לעורך הדין. כבר כנער, לאחר מות אביו, היה מעביר שיעורי שכר לימוד לפרנסת המשפחה. כסטודנט באוניברסיטה התעניין בבתי ספר, בתי חולים לילדים וספריות ללא עלות עם מגזינים לילדים ובני נוער. לאחר קבלת תעודת הרופא שלו, קורצ'אק לעולם לא יסרב לעזור לעניים. הוא היה עושה זאת ללא עלות ובו בזמן גובה את העמלות הגבוהות עבור טיפולים.

בשנת 1911 קיבל קורצ'אק החלטה אישית שלא להקים את משפחתו שלו. הוא תמך בתפיסה של אי הבת "ילדים פרטיים". עם זאת, הוא התייחס לכל הילדים שריפא וגידל כאל שלו. הוא לא קיבל את התפקיד שמילאה המשפחה באמונות הנוצריות והיהודיות המסורתיות. יחד עם זאת הוא מעולם לא העדיף אף אחד מהילדים שעמם היה בקשר. הוא נתפס - כשלעצמו ורבים אחרים - כאב לכ -200 יתומים (מהבית אותו ניהל) ומאות אחרים שעזבו את בית היתומים באותה תקופה שיעבוד שם.

הוא היה מתייחס לילדים ברצינות רבה - מכין אותם לחיים בוגרים - מוודא שיש להם ילדות חסרת דאגות אך הוא היה דואג שילמדו חובות. יאנוש קורצ'אק היה מנהל ילדים עם דיוני עט, ומאפשר להם להביע את עמדתם.

כאשר השתתף בתחרות על תיאטרון, הוא חתם עליו כג'אנאש קורצ'אק (טעות בכתיב ששינתה את ינאש ליאנוש בהדפסת, סיפקה לקורצ'ק את הכינוי שלו). הוא היה מפרסם - עם השם הזה - טורים בעיתונים כמו גם רומנים על ילדים לילדים. הוא גם נלחם למען שוויון זכויות לילדים.

בשנות טרום המלחמה אשר יחוו אפליה - כסופר - נגרם על ידי מוצאו היהודי. הוא חשב ברצינות לעזוב את פולין לאחר שביקר בארץ ישראל באמצע שנות השלושים. כשעזב בגטו הוא אפילו שקל להתאבד. הוא חשב גם על דרכי מוות הומניטריות עבור קשישים וילדים שמתים מרעב ברחובות הגטו.

התהילה של הרופא קורצ'אק גרמה לכך שאנשים רבים הציעו לו עזרה בבריחה. עם זאת, הוא סירב לעזוב את יתומיו והחליט להישאר איתם עד הסוף. במהלך חיסול בית היתומים לילדים יהודים הוא היה מוביל את המחלקות שלו. הילדים יצעדו בארבע ונשאו דגל של 'המלך מקיוס הראשון' (דמותו של אחד מספרי קורצ'אק). לכל אחד מהם הותר לקחת צעצוע או ספר אהוב. ילד אחד - הולך מקדימה - היה מנגן בכינור. קורצ'אק צעד כשהוא נושא את הילד הקטן ביותר ומחזיק בידו של ילד אחר.

קורצ'אק נפטר בשנת 1942 בתא הגזים במחנה הריכוז טרבלינקה. הוא נשאר עם ילדיו עד הסוף. הוא לא התנגד, הוא לא התמרד. הוא תמך בשתום יתומים בימיהם האחרונים.

הוראות וידאו: לגדול בכבוד (מאי 2024).