הקריירה הצבאית של ג'ימי סטיוארט

• מאי 6, 2024

ג'יימס ג'ימי סטיוארט היה אחד הגברים המובילים ביותר בהוליווד, כיכב בסרטים קלאסיים כמו "סיפור פילדלפיה" (1940), "זה חיים נהדרים" (1946), "הארווי" (1950) ו- " חלון אחורי "(1954). למרות היותו שחקן מצליח, סטיוארט היה אדם פטריוטי שהאמין שכשארצו זקוקה לגברים לשרת, הוא יצטרף לשאר כחייל רגיל.

בהשראת הרקע הצבאי של משפחתו מימי מלחמת האזרחים, ג'יימס סטיוארט רצה להיות חלק מהשירות. כאשר התקרב לעובדה שאמריקה תצטרף בהכרח למלחמת העולם השנייה, סטיוארט ניסה להתגייס בתקווה שרישיון הטייס הפרטי שלו יזכה אותו בתפקיד טייס קרב. הוא נדחה בגלל עודף משקל. סטיוארט חזר להוליווד אך עשה מאמץ לעלות במשקל על מנת לעבור את דרישת ה 148 LB. לאחר שבנה קצת שריר, סטיוארט חזר. הפעם הוא בקושי ביצע את דרישת המשקל באונקיה אחת. לבסוף, סטיוארט התגייס. שמונה חודשים לאחר מכן הותקפה פרל הארבור. סטיוארט הוכר כשחקן הראשון ששירת במלחמת העולם השנייה.

לאורך הקריירה הצבאית של סטיוארט הוא התעקש שלא יתייחסו אליו כאל מיוחדים, מה שגרם לו להתמיד בהתמדה ממסע פרטי לקולונל בארבע שנים. ראשית, סטיוארט התחיל כטייס מדריך. עד שנשלח מעבר לים, סטיוארט היה מפקד טייסת מפציץ חיל האוויר השמיני - אחד הסמלים שלו היה השחקן העתידי וולטר מתאו. בשנת 1945 חזר סטיוארט להוליווד להמשיך ולעשות סרטים - ההצלחה הראשונה שלו שלאחר המלחמה הייתה "אלה חיים נפלאים" (1946).

כשאמריקה העסיקה את הדראפט למלחמת וייטנאם, הרבה גברים התחמקו מהטיוטה. ג'יימס סטיוארט, פטריוט נלהב, צוטט באומרו, "אני שונא אותם! אני שונאת אותם לחלוטין! בין אם צודק או לא נכון, מדינתם הייתה במלחמה ומדינתם ביקשה מהם לשרת, והם סירבו וברחו. פחדנים, זה מה שהם היו. " סטיוארט עצמו טס גם למשימות קרב באותה מלחמה. הוא איבד את בנו רונלד שנלחם גם במלחמת וייטנאם. הוא פרש רשמית מהצבא בשנת 1966.

בסוף הקריירה הצבאית של ג'יימס סטיוארט, הוא עלה לדרגת תא"ל ונשאר להיות אחד הגברים הבודדים שקמו מארבע שנים לפרטיות לקולונל. סטיוורד זכה בפרס קרוקס דה גררה, מדליית החירות הנשיאותית, מדליית השירות הנבדל, מדליית ציון לשבח הצבא, מדליית הכוחות המזוינים, וכן קיבל את הצלב המעופף המובדל פעמיים ואת מדליית האוויר ארבע פעמים. את המדים הצבאיים שלו ואת הקישוטים שלו ניתן לראות במוזיאון ג'ימי סטיוארט באינדיאנה, פנסילווניה.