לסביות דרך ההיסטוריה

• אַפּרִיל 28, 2024

עצרו, הסתכלו סביב וחשבו על הקהילה בה אתם גרים. תחשבו עכשיו על תוכנית הטלוויזיה האהובה עליכם, הסרט האחרון שצפיתם או השירים ששמעתם ברדיו. הסיכויים הם שבשלב מסוים מכירים או שהכרת, פגשת, ראית או שמעת מישהו שהוא לסבית. למרות שעדיין מדובר במיעוט רב, GLBT הופכים להיות יותר מהנורמה ופחות למוקד האצבעות המחודדות. ההשלמה ההולכת וגוברת של לסביות במיינסטרים, והאופן בו הם מצטיירים על ידי התקשורת, מרמזים כי ניתן לשבות את החברה ולחרדה אותם על ידי נשים המעורבות זו בזו רומנטית.

עד כמה מדויקים היום לסביות, ומה ההיסטוריה העומדת מאחורי מערכות היחסים שנוצרו בין שתי נשים? ההיסטוריה של הנשים ארוכה בדיוק כמו הגברים, ובכל זאת מרבית הספרים והמסמכים ההיסטוריים שלנו אינם מצליחים לייצג באופן משמעותי את המיניות הנשית מנקודת מבט של אישה. וזה מובן לנוכח העובדה שעד לא מזמן, רוב מה שתועד נכתב על ידי גברים. האופן בו גברים הבינו ואיפיינו נשים היה רק ​​בקשר עם יחסי אישה לגבר כמו אשה, אם או בת.

החל במה שנחשב אולי כהתחלה, מקור המילה "לסבית" מהאי היווני לסבוס, שהיה בית המאה ה- 6 לפנה"ס. משורר, סאפו. נותר מעט מאוד משירתה, אך מה שנחקר מגלה שהיא כתבה על נשים ועל מערכות היחסים ביניהן, תוך התמקדות ביופיין, ואף הכריזה על אהבתה לבנות. ביוון וברומא העתיקה, לעומת זאת, נשים לא נתפסו כחשובות מבחינה היסטורית ולכן אין שום תיעוד המתאם בין כתבי סאפו לבין המציאות אם נשים קיימו יחסי מין עם נשים אחרות או לא.

באירופה במהלך המאות ה -17 עד ה -19, אישה נפוצה והביעה אהבה לאישה אחרת הייתה נפוצה. זה נחשב לאופנתי ולא רק מקובל, אלא עודד כנוהג לנישואין של אישה לגבר, כשהוא עדיין נותר צנוע. אירופה לא הייתה המיקום היחיד שקיבל את הרעיון שנשים מעורבות רומנטית עם נשים אחרות. נישואין בין נשים תועדו בלמעלה משלושים חברות אפריקאיות, אולם הקולוניזציה של אפריקה הביאה לשינוי תרבותי ומיניות האבוריג'יני כבר לא נתפסה כמקובלת. למרות שהייתה שינוי בתפיסה, ממשלת דרום אפריקה הייתה הראשונה בעולם שהוציאה מחוץ לחוק על אפליה על רקע נטייה מינית. באסיה נשים נתפסו כבעלי שום מיניות. לא שהם לא היו או לא יכלו לקיים יחסים עם נשים אחרות, אלא רק שהיחסים האלה לא כפו או השפיעו על תפקידם לשאת בנים לבעליהם.

רק בסביבות 1890 התחיל המונח לסבית להפוך למילה המשמשת לזיהוי נשים שהיו מעורבות במערכות יחסים מיניים עם נשים. זהות הלסבית נוצרה ונשים הבינו שניתן לסווג את אופן התנהלותן כשונה או לא תקין. עם זאת היו נשים רבות שחיבקו את זהותה של הלסבית, כמו היורשת נטלי קליפורד בארני, ורשמו עצמן יחודיות.

משנות ה- 1890 ועד שנות השלושים של המאה העשרים קיימה נטלי מפגשים שבועיים בפריס שבהם אמנים וסלבריטאים חשובים, שהיו לסביות, יכלו להתכנס ולדון באמנות, בספרות ובמה שקורה בקהילה הלסבית. כמה מהנשים המפורסמות ציינו שהן השתתפו במפגשים האלה, רומן ברוקס, קולט, ג'ונה בארנס, גרטרוד סטיין ואולם רדקליף. במהלך תקופה זו הייתה ברלין תת תרבות גדולה של הומואים ונשים לסביות, עם מספר ברים ומועדוני לילה שאפשרו לאדם לפגוש אחרים כמותם ולהיות פתוחים בנושא. תת-התרבות ההומוסקסואלית נעלמה בגרמניה עם עליית הנאצים.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה נקראו נשים אסרטיביות לקחת משרות שהותירו גברים, ובכך הגדילו את עצמאותן ועיצבו את הסצנה הלסבית. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה היה רצון מוחץ לדברים לחזור לקדמותם במהירות האפשרית. ככל שהפרנויה על הקומוניזם החלה להתפשט וההשקפה של הקהילה הרפואית על הומוסקסואליות כהפרעה רגשית פתולוגית הפכה לציבורית, הייתה אפליה רווחת של המאפיין הבלתי רצוי של ההומוסקסואליות.

בשנות החמישים, הבנות של ביליטיס (DOB), היה הארגון הלסבי הראשון בארה"ב. בתקופה זו פיתחה תת-תרבות לסבית את התפקידים המגדריים הנוקשים של בץ 'ופאם. המהפכה המינית של שנות השבעים הציגה את הפמיניסטיות הלסביות, שהזדהו לא על בסיס מיניות, אלא על שאיפתן להשיג שוויון עם גברים ולהביס את הסקסיזם. בשנות השמונים של תחילת שנות ה 90 התפקיד הפמיניסטי הלסבי האגרסיבי התרכך והסביות התחילו להופיע בתרבות המיינסטרים. תפקידי לסביות חוזרים ונשנים נצפו בתוכניות כמו Friends ו- L.A.משפט וסדרות בלעדיות כמו Queer As Folk ו- L Word התמקדו בעיקר במערכות יחסים הומואים ולסביות.

אף כי מערכות יחסים בין נשים התרחשו בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, לנשים כיום יש יותר חופש מתמיד. בכל יום נשים עושות צעד לעבר שוויון והחופש לאהוב את מי שבחרו לאהוב, והאופציות להתחתן ולהקים משפחה הולכות וגוברות. כאשר הדרך נראית ארוכה מדי, הבה נסתכל אחורה על ההיסטוריה של נשים ולסביות שלפנינו, ונראה כמה רחוק הגענו.

הוראות וידאו: שלט הכוונה לחתונה לסבית. תל אביב, שבוע הגאווה 2013 (אַפּרִיל 2024).