המשימות היומיות של החיים

• אַפּרִיל 29, 2024

אלה הדברים הקטנים שהכי פגעו בי הכי קשה. אלה הדברים הקטנים שבהם אני פחות מצפה להם.

בהתחלה אחרי שנפטרה איינה, כל כך הרבה דברים נעשו בשבילנו. מישהו ניקה. מישהו דאג שיהיה נייר טואלט בחדרי האמבטיה וכי הכלים במדיח הכלים הונחו. הם דאגו שיהיו לנו מספיק רקמות ולוחות נייר. הכביסה נשטפה, התייבשה, קיפלה והונחה. הדואר הוכנס כל יום והדשא נכסח. ארוחות הגיעו. הבית שלנו היה כוורת פעילות עמוסה מאוד עם אנשים אכפתיים שעשו כל שביכולתם לעזור, לנסות לטפל בנו.

בילינו את זמננו בהסדרים, התחבקנו, בוכים והסתובבנו ללא מטרה סביב הבית והחצר, בניסיון להבין מה לעזאזל קרה לנו זה עתה.

ידעתי שהחיים היומיומיים יהיו בודדים וקשים יותר ברגע שכולם יצטרכו לחזור לחיים שלהם והייתי צריך לחזור לשגרה היומיומית של להיות שהות בבית אמא. ככל שחלף הזמן, הייתי צריך להתחיל לעשות את הדברים שנעשו לאחרונה עבורי.

המשימה הראשונה המרתיעה ביותר שהייתה לי הייתה לבצע את הכביסה. כמה קטן יותר נראה כל עומס מכיוון שעשיתי שטיפה כבר שלוש. בכיתי בלי סוף כשקיפלתי את הכביסה כי לא קיפלתי את שלה. איפה היו חולצות הטריקו והגרביים הקטנות שלה? מכנסיים קצרים שלה? צמרות הקיץ האהובות עליה?

ואז החלפת את הסדינים על מיטתה של אחותה, אך לא החליפה את איינה. רציתי לזחול אל הדרגש העליון ולהחליף גם את הסדינים שלה, כדי לסדר לה את החיות הממולאות והכריות, בדיוק כמו שהיא תמיד אהבה לי.

צביעה הייתה בילוי שקט ונחמד עבוריין ואחותה. אז כשבני בן ה 6 רצה לצבוע אחר צהריים אחד אחרי שנפטרה איינה, קפאתי. פירוש הדבר היה לשלוף ספרי צביעה שאיינה צבעה פעם. פירוש הדבר היה לסובב את הדפים עם דמעות בעיניי ולבי בבטני תוהה אם הייתי רואה את העבודה שלה בעמוד הבא או אם היא כתבה "מאת איינה" בתחתית העמוד.

או להוציא את הצבעים הרחיצים ורק מכה אחת. או לערום עצים במוסך ומצא את כריות הברכיים שלה שלבשה כשרכבה על הקטנוע שלה. או להוציא רק דלי ליל כל הקדושים. או לשחק משחק לוח עם הצעיר שלי שגם היינו משחקים עם איינה. או הליכה לבריכה בשכונה. או לנקות את המכונית. או הגדרת השולחן ...

כל המשימות הפשוטות של החיים הן כיום אתגרים פיזיים ורגשיים מורכבים.

הוראות וידאו: How to Achieve Your Most Ambitious Goals | Stephen Duneier | TEDxTucson (אַפּרִיל 2024).