נעמי - ייאוש והצלה

• אַפּרִיל 26, 2024

דברים רעים קורים לאנשים טובים. בעולם הזה, אנו נתנסה בצרות. ישוע אמר לנו שכן. לפעמים אחרי רע אחד אחריו אחר, ואז אחר. זהו סיפורה של אישה שהייתה אדם טוב. הייתה לה אמונה חזקה, אך עדיין חיה עם שנים של התייאשות לפני שאלוהים הציל אותה.

נעמי הייתה אישה טובה של ישראל. חייה התחילו כפי שתכננה - נישואים וילדים. היא התחתנה עם אלימלך ונולדה שני בנים, מהלון וקיליון.

נעמי התגוררה בבית לחם, יהודה, מוקפת בחברים שהכירה במשך שנים. הם חלקו זיכרונות והם חלקו אמונה באלוהי ישראל.
המשפט הראשון של נעמי הגיע בצורה של רעב ביהודה. היא בטח הייתה שוברת לב כשאלימלך אמר לה שהם חייבים לעבור למואב כדי שיוכל לספק להם. היא תצטרך לעזוב את משפחתה, חבריה וביתה - המקום שתכננה לגדל את בניה ולחיות את חייה.
בעודו במואב נפטר אלימלך. נעמי הייתה אלמנה עם בנים לגדל. מהלון וקיליון נישאו לנשים מואביות. אם כי לא אסור, זה לא היה השידוך שנעמי קבעה. המואבים היו אויבי הקו של אברהם, אך מחלון וקיליון היו חייבים להמשיך את שם המשפחה. מואבים, רות ואורפה הפכו לכלותיה של נעמי. יתכן שהיא לא שמחה שהנשים הפגאניות האלה היו במשפחתה, אבל היא עשתה עבורן את האלילות האמיתית. שתי כלותיה אהבו אותה ולפחות אחת, למדו לאהוב את האל של נעמי.

בסופו של דבר גם מהלון וגם קיליון מתו.

נעמי הייתה עכשיו בלי בעל או בן שיטפל בה. היא וכלותיה נועדו לעוני ויהיו יעדים קלים לפשע. נעמי איבדה את כל התקווה לעצמה. איזה אושר יכולה להיות לה בארץ זרה, בלי בעל, בנים וללא נכדים? לאיזה עתיד היה מצפה?

נעמי החליטה לחזור, לבדה, לביתה ביהודה, שם לפחות הכירה אנשים ושם חלקו את אמונתה באלוהים. היא תכננה שרות ואורפה ישארו במואב, ישובו למשפחותיהם ואולי יתחתן שוב.

אורפה הסכימה בדמעות להישאר במואב, אך רות דבקה בחמותה. היא נשבעה לנסוע עם נעמי ולעבד לאלילה של נעמי. יחד הם עשו את המסע הארוך ליהודה.

עם הגעתה ליהודה נעמי הייתה עייפה ומייאשת. חייה, עד כה, לא הותירו אותה ללא כלום - שום בעל, לא בנים, שום רכוש חומרי. פירוש שמה, נעמי נעים. היא אמרה לחברותיה הוותיקות לקרוא לה מארה, כלומר טעם מר. כשעזבה אותם, שנים קודם לכן, היא הייתה מלאה, אבל היא חזרה ריקה. נעמי לא יכלה לראות דבר מלבד האובדן הגדול שלה. היא לא הצליחה לראות ברכה שאלוהים סיפק, את כלתה האוהבת שסירבה לנטוש אותה.

רות נישאה לבועז מיהודה וילדה בן, סיפקה לנעמי ביטחון ונכד.

נעמי חוותה הפסד גדול. היא חיה עם כאב לב וייאוש. עם זאת, גם כשויתרה על התקווה, היא זיהתה את האדון שהיה בשליטה. הזקנה לא התייאשה, אך אלוהים הציל אותה.

אנו חווים צרות. אנו מתייאשים. בהתייאשות זו, אנו עשויים להכיר בברכות ונזכור את האל יתברך שנמצא תמיד בשליטה ועובד תמיד מטעמנו.

קרא על נעמי במקרא בספר רות.

עלון לין ווייט צ'פמן


לקריאה מזדמנת

הוראות וידאו: "מכאן נצא רק גופות", תושבי כפר שלום מתכוננים לפינוי (אַפּרִיל 2024).