חרוזים משתלת ותקינות פוליטית

• מאי 6, 2024

קראתי לאחרונה מאמר המגנה את השינויים שנעשו בחרוזים במשתלות בגלל 'תקינות פוליטית' כאשר גרסאות מקוריות משקפות אירועים היסטוריים, סוגיות ומידע חשוב. ככל הנראה אנו יכולים להסכים כי אין סיבה להכפוף את הילדים לדעות הקדומות והשפה השנאה או ההערות של דורות עברו.

הפיכת אור לדאגותיהם של אלה המחויבים לבנות קהילה כוללת יותר עבור ילדינו ונכדינו על ידי מתמקדת בחרוזים הפחות סבירים שהם פוגעים, מתעלמת מהמציאות שאפילו בתקופות היסטוריות נועדו להניח משמעויות מרובות בסיפורים ושירה.

זו תמיד בחירה להיות לא רגישים, עוקצניים או מבטלים את דאגותיהן של אמהות אחרות, או של מורות ומצדדים אחרים לכל הילדים המייצגים את המגוון של הקהילות שלנו. לאחר ששמעתי חיבורים בגן שעשועים על בסיס המפטי דמפי ושאר חרוזים של ילדים פעוטיים וראיתי את ההשפעות לאורך השנים של בריונות מסוג זה, אני מאמין שכל אחת מההערות הפוגעניות הללו עשויות להצמיד את עצמם עמוק לזכרו של הילד. חשוב יותר מעריכה או עדכון לגרסאות פחות פוגעות הוא ללמד את ערכי החמלה לילדים שלעתים קרובות חסרים לנו. ואז הם יכולים לבחור להיות פחות או יותר כמונו כשיגדלו.

אני בהחלט לא מאמין שמי שבוחר לשיר חרוז פעוטון פוגע באדם אחר פירושו שהם 'אנשים רעים המקדמים גזענות', אך אחרים עשויים להרגיש זאת בעוצמה. פגשתי הרבה אמהות חמלה, אדיבות ותומכות שהשתמשו במילים שנחשבות כיום 'שפת שנאה' מכיוון שלא היו מודעות לכך שהמונחים פוגעים. רוב המבוגרים מוכנים לעשות טוב יותר כאשר הם לומדים טוב יותר, ומעבירים את המודעות החדשה שלהם לילדיהם ולמשפחות המורחבות שלהם.

מצאנו שרוב הילדים עם הצרכים המיוחדים מסוגלים ליהנות מאותה חוויה של חוויה כמו עמיתיהם המיינסטרים, ויש מעט הוכחות לכך ששתי הקבוצות יתבלבלו בין פסוקים חיוביים נוספים או גרסאות של חרוזים לילדים, במיוחד כאשר המקור לעיתים קרובות יוצר חוש מעט בעצמם.

חשוב יותר מעריכה או עדכון לגרסאות פחות פוגעות הוא ללמד את ערכי החמלה לילדים שיעזרו לכולם להסתדר טוב יותר בעולם. בקשה ששכנינו והוריהם של חבריהם לכיתה לילדינו להיות מודעים לרגישות שלנו אינה דומה לאסור עליהם ללמד או לשיר לילדיהם כל אשר יבחרו. אינני מסכים כי הסבר על המשמעות ההיסטורית של חרוז פעוטון בפני בריון או קורבן הוא הדרך ההגיונית או החמלה ביותר להתמודד עם ביטויים או חרוזים המשמשים בבריונות, כפי שמוצע במאמר המקורי.

יצירת מודעות לתוצאות לילדים שלנו היא המטרה הראשונה של כל אם. אני מניח את הכוונות הטובות ביותר אצל נשים אחרות שאני פוגש, וגיליתי שחילוקי הדעות עם החברים הכי קרובים שלי בנושאים רבים הם בסדר גמור. אני מאמין כי הצבת תווית של 'תקינות פוליטית' על מרבית המאמצים להרחבת המודעות והחמלה יוצרת אבן נגף להבנת השקפותיהם של אנשים תומכי כל בנינו ובנותינו.

נהנתי מההומור במאמר שהניע את המאמר הזה ~ ואני מעריץ את התמיכה שהקוראים הראו לסופר. הורות זה עסק מצחיק. הילדים שלנו עשויים לערוך תחרויות קטנות שאמא שלהם הלכה הכי רחוק כשגדלו. יכול להיות שטעיתי שעדיין לא גיליתי עם בתי ובני, אבל אני מאמין שהם כן יודעים שיש לי את טובת ליבם ותמיד יהיה שם בשבילם. רוב המאמץ שמאמצים להיות אמא מושלמת מבוזבז ככל הנראה, מכיוון שאנו כל אחד האמא המושלמת עבור ילדינו למרות הפגמים שלנו.

אני מקווה שההערות הקודמות שלי לא גרמו לכך שפחות סביר שאף אחד כאן יחוש חמלה כלפי מי שמקדם את מה שיש כאלו הרואים 'נכונות פוליטית' במאמץ ליצור אווירה מסבירת פנים ותומכת יותר עבור בנותיהם ובניהם. בני נולד עם תסמונת דאון, והיה סתם ילד בגיל הרך בפעם הראשונה שראיתי אותו נרתע כששמע מילה שלא ידעתי ששמע קודם לכן, קל וחומר להבין שמדובר במונח גנאי שמכוון אליו באופן אישי. קראתי סיפורים של כותבי צבע על זיכרונותיהם הראשונים מהשמיעה וההבנה שמונח גזעני מכוון אליהם באותו הרגע כל המילים הללו הציפו לתודעתי.

הצעירה שהשתמשה במילה בשיחה סתמית לא כיוונה את זה לבני, וכנראה שלא הייתה מודעת לכך שילד עם מוגבלות התפתחותית נמצא במרחק שמיעה, ואולי לא הייתה מייצרת את הקשר בין המילה לבני אם הייתה לו הבחין בו. המקסימום שאני יכול לעשות הוא לעזור לו להבין שהמילים שאנשים בוחרים משקפות יותר את הדובר מאשר מי או מה שהם מתארים. ואני יכול לעשות כל מה שאפשר כדי להעלות את המודעות בקהילה שלנו עד כמה השפה משפיעה על ילדים ואנשים פגיעים אחרים.


חפש בספריה הציבורית שלך, בחנות הספרים המקומית או בחנות המקוונת בספרים כמו אם אתה שמח ואתה יודע את זה (שירים ושירים אהובים על ילדים) ואתה הולך לאהוב את הילד הזה !: ללמד ילדים עם אוטיזם בכיתה הכוללת דפדף ב- PaulaKluth.com.

משאב מועיל למבוגרים לגלות את המשמעות המקורית מאחורי חרוזים במשתלות ניתן למצוא באינטרנט בכתובת //www.rhymes.org.uk, למשל: //www.rhymes.org.uk/mary_mary_quite_contrary.htm