מניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס
קיימות תרופות רבות למניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס. הם משפרים את צפיפות המינרלים בעצמות והוכח כמפחיתים משמעותית את הסיכון לשברים. התרופות הזמינות כרגע מפורטות להלן.

הוכח כי אסטרוגן בצורת טיפול תחליפי הורמונלי מסורתי משפר את צפיפות העצם ומפחית את הסיכון לשברים באזור הירך, עמוד השדרה (עמוד השדרה) ושורש כף היד. זה פועל על ידי מניעת ספיגת עצם דרך עיכוב היווצרות ותפקוד האוסטאוקלסט. זה מאריך גם את אורך חייו של האוסטאובלסט.

החששות של טיפול הורמונלי הם הקשר הקטן לאבחון סרטן השד והסיכון המוגבר לאירועים תרומבו-בוליים כמו קרישי דם ושבץ מוחי. בשלב זה ישנן תרופות יעילות אחרות ולכן לא מומלץ להמליץ ​​על אסטרוגן כטיפול קו ראשון לאוסטאופורוזיס.

מחקרים תיעדו אובדן מוגבר של העצם לאחר הפסקת האסטרוגן. יש להעריך את כל הנשים שבוחרות להפסיק את הטיפול ההורמונאלי בסיכון לאוסטאופורוזיס ולטפל בהן באופן מתאים.

ביפפוספונטים כוללים קבוצת תרופות הפועלות על ידי השמדת האוסטאוקלאסטים. התוצאה היא ירידה משמעותית במחזור העצמות ואובדן העצם. תרופות אלה הוכחו עד כה כיעילות ביותר להפחתת שברים. המחקרים תיעדו ירידה של 40-50% בשברים בחוליות עמוד השדרה וירידה של 20-40% בשברים הלא-חולייתיים כולל ירך.

הם כוללים אלנדרונאט (Fosamax), Risedronate (Actonel), Ibandronate (Boniva) וחומצה זולדרונית (Reclast). טיפולים כוללים משטרי יומי, שבועי, חודשי, רבעוני ושנתי.

תופעות לוואי יכולות לכלול בעיות במערכת העיכול כמו כיבים וכאבי בטן. בנוסף יש התרחשות נדירה של נמק בעצם הלסת. הפסקת טיפול תרופתי זה עלולה לגרום לעלייה במחזור העצמות ולירידה בצפיפות העצם.

מודולי קולטי אסטרוגן סלקטיביים (SERMS) מפעילים השפעות דומות לאסטרוגן על רקמות סלקטיביות תוך הימנעות מכמה מההשפעות הבלתי רצויות של אסטרוגן. אוטיסטה (Raloxifene) הוא ה- SERM שנחקר באוסטיאופורוזיס. זה פועל על ידי צמצום תחלופת העצם והוכח כמפחית את הסיכון לשברים בחוליות ב- 34-50%.

תופעות הלוואי כוללות גלי חום וסיכון מוגבר לאירועים תרומבואמבוליים כמו קרישי דם. היתרון הפוטנציאלי הוא בכך שהוכיחה יעילות במניעת סרטן השד ועשויה בקרוב להיות מאושרת לשימוש זה.

יש להשתמש ב Raloxifene במניעת אוסטאופורוזיס ולא תהיה הבחירה הראשונה לטיפול באוסטיאופורוזיס, למעט אולי בעמוד השדרה.

קלציטונין מעכב את פעילות האוסטאוקלסט ובכך מונע את ספיגת העצם. ניתן להשיג בצורה ניתנת להזרקה וריסוס לאף. אצל אלו עם אבחנה של אוסטאופורוזיס, הוכח כמפחית את הסיכון לשברים בעמוד השדרה ב -33%. זה בדרך כלל נסבל היטב.

הורמון Parathyroid זמין כזריקה תת-עורית יומית הנקראת Teriparatide (Forteo). מנגנון הפעולה המדויק אינו ברור אולם נראה כי הוא מגרה את היווצרות העצם אפילו על משטחי עצם לא פעילים. הפעילות של האוסטאוקלסט וגם של האוסטיאובלסט מוגברת עם השפעה נטו כוללת של עליית היווצרות העצם. מחקרים הראו עלייה בצפיפות העצם של הירך וגם עמוד השדרה. הם מדווחים גם על ירידה של 69% בשברים בעמוד השדרה ועל ירידה של 53% בשברים הלא-חולייתיים.

תופעות לוואי כוללות בחילה, כאבי ראש ועלייה ברמת הסידן בסרום. כמו כן, נצפתה עלייה בשכיחות אוסטאוסרקומה במחקרים על בעלי חיים. מסיבה זו מומלץ רק במקרים של אוסטאופורוזיס קשה וכאלה הנמצאים בסיכון גבוה לשבר. אין להשתמש בתרופה זו למשך יותר משנתיים. היתרונות במונחים של צפיפות עצם משופרת ייעלמו עם הפסקת הטיפול התרופתי ולכן מומלץ להשתמש בחומר אחר לאחר הפסקתו.

קיימות תרופות יעילות רבות למניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס. במקרים של מחלה קשה קיימת גם אפשרות לטיפול משולב עם 2 סוכנים בעלי מנגנוני פעולה שונים. שום תרופה אינה נקייה לחלוטין מסיכון או מתופעות לוואי. אתה יכול לעבוד בצמוד עם נותן שירותי הבריאות שלך כדי לבחור את המתאימה לך.

קיימות בשוק תרופות חדשות יחסית שיש להן פוטנציאל להיות חלופות יעילות. Denosumab (Prolia) הוא נוגדן מונוקלוני שמוריד את הפעילות האוסטאוקלסטית. זה אושר על ידי ה- FDA לטיפול באוסטיאופורוזיס לאחר גיל המעבר. טיבולון (Livial), סטרואיד סינתטי שלמטבוליטים שלו יש תכונות אסטרוגניות, פרוגסטרוניות ואנדרוגניות. הוכח כמגביר את צפיפות המינרלים בעצמות, מונע אובדן עצם ומוריד שברים. הוא אינו זמין בארה"ב.

אני מקווה שמאמר זה סיפק לך מידע שיעזור לך לבצע בחירות נבונות, כך שתוכל:

לחיות בריא, לחיות טוב ולחיות הרבה זמן!

הוראות וידאו: אוסטאופורוזיס: מניעה וטיפול (מאי 2024).