ראש הממשלה

• אַפּרִיל 28, 2024

נכתב וביים בן יאנגר ("חדר הדוד"), "פריים" הוא קומדיה רומנטית על אישה שנופלת לגבר צעיר יותר, והיא - שלא ידוע לה - הבן של הכווץ שלה.

אומה תורמן ("סדרת Kill Kill", "ספרות זולה") היא רפי, אישה בת 37 שסיימה לאחרונה גירושין כואבים ומוכנה להמשיך הלאה. היא מגייסת את עזרתו של מטפל, ד"ר מצגר (מריל סטריפ). ד"ר מצגר מעודדת את רפי כשהיא פוגשת את דייוויד, צעיר ממנו רפי נמשך מיד. בגיל 23, דייוויד (בריאן גרינברג, הטלוויזיה "גבעה של עץ אחד") הוא אדם צעיר בהרבה וגם בנו היחיד של ד"ר מצגר. זו לא הבעיה היחידה.

למרות שהם נמשכים זה לזה בפראות, פער הגילאים בין רפי לדוד יוצר בסופו של דבר סוגיות שאיש מהם לא בטוח כיצד להתמודד איתם. דייוויד אוהב את סצנת המוזיקה הנוכחית, בעיקר היפ הופ, ורפי רגיל להתקשר לחברה הגבוהה של ניו יורק. כשהוא דוחף קרוב ל 40, רפי משתוקק ללדת תינוק, אך דוד הצעיר אינו נמצא בקרבת אבהות. ישנם גם הבדלים דתיים, שלא לדבר על כך שדייווי עדיין חי עם סבא וסבתו. למרות כל ההבדלים ביניהם, השניים מתאהבים, מה שזורק את דר 'מצגר הסביר בדרך כלל לסחרור. היא מתלוננת על הבחירה של בנה אותה מטפלת ומפתלת את דרכה במפגשים לא נוחים עם רפי המתארים איך סקס עם דייויד.

"פריים" הוא סרט מצחיק, עם המון מתיקות ורגש. השורש לרפי ודוד בא באופן טבעי כשאנחנו מכירים אותם, ואינך יכול שלא לצחוק על אי הנוחות של ד"ר מצר באיזון הדאגה והמקצועיות האימהיים שלה. למרות שהסרט באורך ממוצע (105 דקות) נראה שהסיפור נגרר לקראת הסוף, אולי בגלל שאנחנו אומרים "מספיק!" בסופו של דבר, אנו רוצים שדוד ורפי יבינו את העניינים ויחליטו אם הם ירדפו אחרי מערכת יחסים ארוכת שנים. אנו רוצים שד"ר מצגר יתוודה על הרגשתה, ישוחח עם דיוויד ורפי וכל זה ייגמר בשמחה (או לא). אני כמובן לא אומר איך זה נגמר, אבל העיכוב ביישוב מערכות העלילה גרר מעט יותר מדי זמן. למרבה המזל זה לא עבר מספיק זמן כדי להרוס את מה שהוא בעצם סרט טוב.