הרהורים, תגמולים והזמנות

• מאי 2, 2024

כשאנחנו מגיעים לסוף שנת הלימודים, אני מהורהר בשנתיים האחרונות בחטיבת הביניים ועל המסע קדימה. אנחנו שני שליש מהדרך לחטיבת הביניים, והתיכון נראה עכשיו ממש מעבר לפינה. חלו שינויים רבים בשנים האחרונות. יהיו עוד רבים בעתיד הקרוב והקרוב. דעתי מסתחררת מההרהורים, התגמולים וההסתייגות התופסים את אותו המרחב.

המשפחה שלנו תמיד ראתה בחינוך מסע וככאלה ניסו ועקבו את דרכנו לאורך שנים של אקדמאים והתפתחות חברתית. הבן שלי שגשג או בקושי שרד את בית הספר במונטסורי, אקדמיה בסגנון אירופאי, בית ספר לשכר, בית ספר ציבורי, בית ספר ביתי, בית ספר לאינטרנט ובית ספר לשילוב ביתי / ציבורי לחינוך. היו עליות, ירידות, פיתולים, כישלונות עמוקים והצלחות גדולות.

השנתיים האחרונות זכו להצלחה גדולה. תכנית השילוב הביתי / בית ספר ציבורי בו למד בכיתה ו 'ו' הייתה חוויה שאני מהרהרת בה בשמחה, נפעמת מההתפתחות האקדמית והחברתית שראיתי בו. הוא שגשג במצב בו למד בבית הספר יומיים בשבוע ועבד מהבית שלושת האחרים. הוא התיידד, עבד טוב עם בני גילם, התמודד עם כמה אתגרים שבעבר היו גורמים לכישלון כואב, ויוצא מבית הספר ההוא אחרי שנתיים צעיר שונה לחלוטין מהילד שנכנס אליו לפני שנתיים. אנו רואים את התגמולים בעבודתו, את סבלנותנו ואת עזרתם של מורים מדהימים ותומכים.

הייתי רושמת אותו לכיתה ח ', ללא היסוס. אבל אותו ילד קטן שנכנס לכיתה ו 'הוא נער צעיר שונה מאוד. הוא הגיש בקשה, לאחר מחקר רב ומחשבה מעמיקה. הוא ביקש ללמוד בבית הספר התיכון המקומי שלו, במשרה מלאה, לשנת כיתה ח '.

פצצה. לא מה שציפיתי. פחד, אימה, קצת התרגשות, המון המון הסתייגויות. אבל גם קבלה. והתפטרות בידיעה שהבחור הזה כבר לא ילד אלא צעיר שמוכן להגיד בתוכניות החינוכיות שלו. העובדה של אספרגר כמעט ולא עצרה אותו כשרוצה להשיג מטרה. למה זה צריך להיות עכשיו?

הזמנות. הלחץ כל כך נמוך יותר כאשר בית הספר הוא רק יומיים בשבוע. חמישה ימים יהיו שינוי עצום. בית הספר גדול יותר. המורים יהיו תובעניים. העבודה מחוץ לבית הספר תארוך זמן רב. הילדים לא יכירו אותו. האם ישפטו אותו בחומרה? האם הוא יתיידד? האם ליקויים בכישורים החברתיים שלו יהוו מכשול, או שהוא יעשה את מה שהוא עושה תמיד וימצא קבוצה קטנה של ילדים שמעריכים אותו למרות ובגלל המוזרויות שלו?

'חטיבת ביניים' תמיד נראתה לי כמו מילות סיבוב גבוליות. ההתנסויות שלי שלי ממשיכות לעלות במוחי, והן לא תמיד זיכרונות חיוביים. נראה היה שהשנים הללו עוסקות בהישרדות יותר מכל דבר אחר. אבל המסע שלי והמסע שלו מעולם לא היו זהים. החוויות שלנו מעולם לא היו זהות. הסתייגויות אלה מבוססות על כמה חוויות עבר עצובות ומתסכלות בימיו הצעירים, מעורבבות בהטיה האישית שלי ממאבקי בית הספר התיכון שלי.

המציאות היא שההסתייגות היחידה שלי צריכה להיות על הלא נודע, שתמיד גרם לי לאי נוחות. המציאות היא שהרהור על התגמולים של השנים האחרונות צריך להאפיל על ההסתייגויות שיש לי מהעתיד ומהשינויים הבאים. אם אוכל להחזיק מציאות זו במוחי, כולנו מוכנים למה שעוד יבוא.

הוראות וידאו: יאיר לוי- הגשם (הגרסה האקוסטית) (מאי 2024).