האחריות החברתית של נושא בסיפור סיפורים
כשכותבים סיפורים, קצרים או אפיים, הנושא הוא אחד מאותם אלמנטים בסיסיים שנמצאים, עטוף במשפטים, רקדן על הדף. זה צריך להיחשב כמרכיב בלתי רצוני, כלומר אין צורך לחשוב שהוא מתקיים. זה מופיע כשהסיפור מתפתח בעלילה, אפיון ותפאורה. נושא יכול להתפתח עם מעט תודעה אצל הקורא וגם בסופר ככל שהסיפור מתקדם. זה יכול להיות רועש מאוד או לחישה, תלוי בנושא בו הוא נמצא בחברה.

עם הנושא, לסופרים יש כוח משפיע על הקהל שלהם, בדומה לביצוע כישוף והם חייבים להיות מודעים לקסם ההוא, מכיוון שהקהל מגיב למילים שנאמרות ובדף, במרד, בתמיכה, בהתפרעות ובצדק חברתי.

לאורך ההיסטוריה, חלק גדול מהסיפורים התמקדו ביכולתם של הטוב לכבוש את הרע. זה היה דרך הנושאים הללו שהחברה למדה את הקוד המוסרי הבסיסי שלה וגישה עמדות אתיות בתחומי חיים שונים.

איפשהו התרחש שינוי נושא. הרוע צבר קרקע ובמקרים מסוימים ממש פרח מה שהפך את זה למקובל מבחינה חברתית לחזות באחרים לא רק מתים אלא להתבונן בהם בחוויות אכזריות קיצוניות. מפגשי המוות והעינויים הללו עלו ללא ספק על הסיפור שניסה לספר. כתוצאה מכך, אלופים רשעים בתעשיית הספרים, הטלוויזיה והתמונות שלנו.

תיאור האימה הוא הכרחי. יש לחנך את הציבור להכיר ברע להגנתו, אך לא להציע גביע מלא דם לצריכה עצמית, עם דמויות המתחמקות משיפוט כדי לחזור לטבוח יותר חפים מפשע. אירועי טרור אלה אינם אמורים לחזור על עצמם שוב ושוב ושוב.

ערכות נושא של טובים לעומת רעות וזכיות רעות השחיתו את אמנות הסיפורים על חשבון העם ודורותיהם. הם זכו להערכה רבה במגמה מטרידה בחברה.

לסופרי בדיוני יש אחריות חברתית על עבודתם וכך גם עיתונאים, מכיוון שהם מעוררים את הדמיון והדמיון מעורר את הנפש לבטא את חלומותיו למציאות. לסופרים פוטנציאל לטפח התפתחות פסיכולוגית מסוכנת בקהלים שלהם. הם מעודדים אחרים להאמין ולאמץ את האמונה.

בנושא הרע, הכותבים צריכים להיות מודעים להשפעתם להכיר ולפתור בעיות במוחם של קהלם. אין אחריות להוביל מישהו למקום מסוכן, ללוות אותם עם אנשים מסוכנים ואז להשאיר אותם לבד להתמודד עם עצמם. יש לתת להם מסלול בריחה, אפילו למטרות בידור.

המוח הוא לא רק דבר נורא לבזבז, אלא גם מביש לזהם אותו עם נושאים שאין להם שום ערך כלל. האינטלקט האנושי לא צריך להידרש לטפס על הנושא התלהב בערימה הררית ענקית או לצלול לעומק מכדי לשחות תחת דם וגרד כדי להגיע לצד השני.

הנפש והדמיון הם כלים רבי עוצמה לחיים, באופן כללי. הם ההתחלה של כל דבר טוב ורע כאחד. על מנת לשנות אדם, סיטואציה, מבנה או תרבות פוליטית, עליכם לשנות תחילה את דעתו. יש להתנות את התודעה כדי לתפוס את הטוב ולהשתמש בו כדי לבנות בצורה יותר יעילה. סופרי סיפורת עוזרים לזייף את הנתיב וליצור מפת בריחה.


הוראות וידאו: Andrew Stanton: The clues to a great story (אַפּרִיל 2024).