סדנת ריפוי צליל עם ג'ולי פליקס

• אַפּרִיל 29, 2024

אני תמיד מתעניין בשיטות ריפוי רטטות, אבל מודה שלא השתמשתי בריפוי צליל רב בעבודתי, אז כשחברה אמרה לי שהזמרת ג'ולי פליקס מגיעה להרפורד, אנגליה, העיר הקרובה ביותר שלי, זו הייתה הזדמנות שאני לא יכול היה לפספס.

אתה אולי זוכר את ג'ולי פליקס מימי השיא שלה בשנות השישים והשבעים. טוב לדעת שחלק מהסמלים האלה עדיין מתחזקים וקולה של ג'ולי עדיין יפה. היא אישה מכה, תוססת, עם מראה אינדיאני אמריקני חזק ושיער שחור ארוך. היא בהחלט לא נראית בגילה!

ג'ולי פתחה את הסדנה בתיפוף בזמן שהמשתתפים התמקמו. השיטות שלה נמצאות מאוד במסורת השאמאנית הילידית. פתחנו את המעגל בשירה לאלמנטים של ארבעת הכיוונים ושל השמיים והארץ וקבלנו את פנינו במעגל.

ואז הגיע האתגר הראשון - להציג את עצמנו סביב המעגל הגדול על ידי שירה בנפרד של שמותינו ותחומי העניין שלנו. שמי ג'ולי, אני זמרת, אני אמא, הנשמה שלי לעולם לא תמות! אז ההיכרות שלי עברה 'שמי לורן, אני מרפאה, גם סופרת, הנשמה שלי לעולם לא תמות!' היה כיף להחליט מה להכניס לאותם כמה שורות - היו כל כך הרבה אפשרויות, זה גרם לי להבין כמה חיי עשירים.

עכשיו, יש לי קול דיבור חזק מאוד ויכולתי לצלול ולשיר עם הטובים שבהם ... אבל הקול השיר שלי ... בואו נגיד שפעם אחת התבקשתי לחוות במקהלת צוות בית הספר ולהשאיר את זה בזה! עם זאת, כולם עשו זאת - חלק יפה להפליא, חלקם שטוחים, חלקם כמעט בלחישות, חלקם מעדים ושוכחים את שורותיהם - זה לא משנה. כולם התקבלו בהתלהבות מהקבוצה בהתאמה עם 'ברוך הבא, הנשמה שלך לעולם לא תמות!'. זה הוביל אותנו למכשול להתחיל לשיר בקבוצה וברגע שכולם הרגישו שהם היו מקובלים היה הרבה יותר קל לשיר באמצעות שאר הסדנא.

ג'ולי עקבה אחרי זה על ידי העבירה של אלילה קדושה החצובה סביב המעגל, וביקשה שנגיד מדוע החלטנו להגיע לסדנה. אני לא בטוח אם זה היה הגילוף, האנרגיה של הקבוצה, או אנרגיית הריפוי של ג'ולי עצמה, אבל ברגע שהגילוף עבר, חוויתי אנרגיית ריפוי יפהפייה שנשפכה לליבי וגם אל גרוני. היה לי הצטננות שהשאירה אותי עם קול שיעול ומעצבן, ותהיתי אם אוכל להשתתף, אז זה היה מקסים ו'מקום 'איפה הייתי צריך את זה.

השעות שלאחר מכן היו כיף גדול, שרנו פזמונות לאלה בסיבוב, הסתובבנו בחדר שרה אחד לשני ובאופן כללי נהנינו והתנערנו מכמה עכבות.

אחרי הפסקת תה הוזמנו לשכב על הרצפה עם ראשינו למרכז החדר. זה היה קצת 'אינטימי', כמו שהיו כל כך הרבה אנשים. זה גרם לי לחייך כשהרגשנו שאנחנו בני נוער שמשחקים סרדינים! הוזמנו לעשות זמזומים, צלילים שונים ולשחרר כל רעש שהיה צריך לצאת. היו כמה אופסים מעניינים סביב החדר, אבל הרגשתי קצת לא מרוצה עם מישהו ששחרר את הצחוק הפנימי שלה "Wicked Witch of the West" שמצחקק. מדהים מה שאנשים אחזו בו! אני נהנתי למדי להשמיע רעשים עמוקים שיכולתי לחוש מהדהד ממש בגופי.

בעקבות זאת נכנסנו לקבוצות ריפוי וזה בשבילי היה נקודת השיא של הערב. שמיכה נפרשה על הרצפה במרכז כל קבוצה וחבר אחד שכב באמצע. התכנסנו מסביב ושכבנו עליהם את הידיים קלות בזמן ששרנו להם שיר מרפא יפה. כל אחד מאיתנו התחלף להירפא והריפוי היה יפה לתת כמו שהיה. יכולתי לשכב במעגל הזה למספר פסוקים נוספים!

סיימנו בעמידה במעגל גדול, להסתובב זה מול זה בזוגות, להביט זה בזה בעיניים, לשיר לבן זוגנו שאנחנו אוהבים אותם ולחלוק חיבוק לפני שנמשיך לאדם הבא. אם ג'ולי הייתה מודיעה שנחבק מחצית מהאנשים בחדר ואומרת להם שאנחנו אוהבים אותם בתחילת הערב, אני חושדת שחלק מהמשתתפים היו מחליקים בשקט, אבל בסוף זה הרגיש לגמרי טבעי ויפה ל תעשה את זה.

אז האם הייתי ממליץ על סדנה עם ג'ולי פליקס? באופן מודרני, בין אם אתה חושב שאתה יכול לשיר או לא!