קמצנית ג'ק וג'ק אולנרטס
המסורות של Hallowe'en, או All All Hall Eve, נחגגות ונזכרות בכל העולם בכל שנה. ג'ק אורנינטרים ממוקמים מחוץ לבתים שלנו בתקופות ההן, כל אחת מעט שונה מהשנייה, עם פרצופים ועיצובים מעניינים אחרים. האם אנו מתלבטים איפה ואיך מקורם של שקעי הברזל שלנו?

בסיפור אירי לפני מאות שנים, היה צעיר בשם סטינגי ג'ק. הוא נודע בתור טריקסטר, שניסה להערים על השטן, אחר כך חיפש את דרכו לשמיים או לגיהינום. הוא נודע כג'נטלמן לא סוציאלי, שקשיר לעיתים רחוקות לאנשים רבים בכפרו. נאמר שהוא קיבל שלוש משאלות על ידי מלאך השמיים השמימיים. המשאלה הראשונה שלו הייתה להכשיל את עץ השקמה שלו כך שכל מי שנגע בו לא יוכל לעזוב אותו. המשאלה השנייה שלו הייתה לכסות את כיסאו כך שאיש לא יוכל לעזוב אותו. היה לו קופסת עץ, שאיחלה שאיש לא יגע בה, מכיוון שהיא מכילה את כלי התיקון. לכן, משאלתו השלישית הייתה שתיבת העץ שלו תהיה קסומה כך שכל מי שנגע בה יתקע ולא יוכל לעזוב אותו. האורח שלו נתן את שלושת משאלותיו למרות שאינו בטוח.

הוא חי כל ימיו באושר, ביתו עם עושר וגידוליו בשפע. לילה אחד, אחרי שעברו עשרים שנה, הוא ישב בכיסאו וביקר אותו השטן. קמצני ג'ק לא היה מוכן לקבל את נשמתו, ולכן הוא החליט לנסות לעשות עסקה עם השטן, דבר שלא הצליח למדי. הוא ניסה להערים את השטן לטפס על העץ שלו. בגלל זה השליך אליו השטן גחלת זוהרת, שאותה נשא עמו בלפת במשך ימים ולילות רבים תוך כדי שיטוט למקום מנוחה.

בשנות ה- 1800 של המאה העשרים השתמשו בני אירלנד ואנגליה לפת וירקות אחרים בתור הברזל. באמריקה בשנות העשרים של המאה העשרים שימשו דלעות כפי שנקטפו בעונת הסתיו. גם היום אנו מייצרים גילופי דלעת ומאירים אותם בנרות. במהלך תקופה זו, ג'ק אולנרטים נותרים בחוץ כ"פינוקים "לרוחות Hallowe'en.