צינור חוצה-אלסקה, נפט וגז

• מאי 17, 2024

תיירים הצופים לראשונה בצינור חוצה אלסקה נדהמים בגלל החוצפה העצומה בגודלה והיקפה ומתפלאים מהחזון שהביא את הישג מדהים זה מלוח השרטוט למציאות.

העובדות העומדות מאחורי תכנון ובניית פרויקט זה מדהימות עוד יותר. הרעיון של משלוח נפט גולמי ממפרץ פרודוהי שבארקטיקה למפרץ נמל המשלוח של אלסקה ואלדז הוצע כבר בשנות השישים - ברגע שהתגלו שדות הנפט והגז העשירים של מפרץ פרודהי.

הפוליטיקה (כרגיל) הביאה את הקמתה של התוכנית עד שבסופו של דבר נחקקה החקיקה (חוק הרשאת צינור חוצה אלסקה [P.L. 93-153]); סכסוכי זכויות הקניין הוסדרו ואנשי איכות הסביבה הפייסו. נשמע מוכר? זה באמת פלא שאבן הפינה הזו בכלכלה של אלסקה אי פעם נבנתה בכלל.

האישורים הסופיים הוגשו בהצלחה בשנת 1974 והבנייה החלה לאחר שש שנים של מחקרים, הצעות, תביעות ותשלומים. בניית פרויקט מאסיבי זה הושלמה בשנת 1977 בעלות של כ 8 מיליארד דולר ונמצאת בשימוש כמעט רציף מאז. צינור חוצה אלסקה הביא לאלסקה כסף, מקומות עבודה בשפע ובסיס כלכלי חזק וממשיך לעשות זאת גם כיום.

ההצלחה של צינור טרנס-אלסקה, השפעתו הנמוכה על הסביבה וההכנסה, מקומות העבודה והתובלה שלא יסולא בפז של נפט גולמי (שלא יסולא בפז לכלל האומה) אין עוררין על הדעת. בהתחשב בגילו, הצינור התקיים בצורה מדהימה בכל מה שאלסקה יכולה לזרוק עליו. כל כך הרבה תכונות בטיחות קיימות, קשה לדמיין תרחיש בו הצינור עלול להיכשל בכל דרך עיקרית.

ובכל זאת, בזמן שאלסקה נאבקת להוציא לפועל פרויקט דומה לגז טבעי, הם מוצאים את עצמם נלחמים באותם קרבות שוב ושוב. פוליטיקה כרגיל, אנשי איכות הסביבה עם אותם חששות בדיוק, נושאי זכויות הקניין בכפר. למרות ששיטות קידוח מודרניות הוכיחו כי ניתן לבצע קידוחים בבטחה וללא מעט השפעה על הטונדרה הפתוחה של אזור חוף זה וייתכן שניתן יהיה לבצע אותם מחוץ לחוף ללא טביעת רגל יבשתית, נמשכים התביעה והוויכוחים.

קחו בחשבון שהמדינה וחברות הנפט שמעורבות בה כולם הבינו מההתחלה שאזור מפרץ פרודוהי הוא למעשה מאגר GAS ענקי עם נפט, ולא להפך. התוכנית הראשונית הייתה להניח את צינור הנפט הגדול יותר ואז לעבור ישירות לעבודה לקראת צינור הגז הטבעי.

"שיחות" נמשכות, קדימה ואחורה, במשך 40 שנה. מחירי הדלק לעצור לפעמים את התוכנית, מושלים מסוימים היו אדישים, אך צינור הגז הטבעי של טרנס-אלסקה אינו דבר חדש. בקריאת רשימת הפגישות וההסכמים שנכתבו בתאריך היה פותח עיניים ... קראתי על מאמץ רציני ומתמשך מטעם קו הצינור מדי שנה במשך כמעט 40 שנה.

הדלק היה שם לאורך כל הדרך. ככל ששיטות להוצאתו בבטחה ושיטות להובלתה משתפרות ללא הרף, יש פחות סיבה לא לבנות צינור גז טבעי לא יסולא בפז. זה יהיה מועיל לכל המדינה. אבל עדיין ... פוליטיקאים ואנשי איכות הסביבה המשיכו לחסום התקדמות. Cook Inlet אזל הגז הטבעי - והם עדיין ישבו בוועדה והתווכחו על פרטים חסרי משמעות ואינטרסים מיוחדים.

ב -2007, מושלת שרה פיילין אז עשתה היסטוריה באלסקה בכך שסיימה סוף סוף את התקווה הארוכה לתוכנית צינור הגז הטבעי של אלסקה, שתעבור קדימה דרך תוכניתה המחושבת והיישום של AGEA. AGIA (חוק הזרמת דלק אלסקה) אושררה על ידי המחוקק ב- 16 במאי 2007. היא בעצם אמרה לחברות הנפט לעלות על הסיפון, לבנות אותה או לצאת. שזה הנפט והגז שלנו, השייכים למדינתנו. נכסים אלה שייכים למדינת אלסקה ואנחנו לא נצטרך לעכב עיכובים או צעדים עיכובים.

רבים אינם מודעים לאיזה הישג עצום הושג המושל פאלין שלנו. לשים את זה בהקשר; נרשמו תיעודים של דיונים מתמשכים על צינור הגז הטבעי של אלסקה כבר בשנות השישים - מאמצים רציניים לבנות פעולה מאז שנות ה -70. תוכניות מפורטות שנקבעו לפרויקט זה מספר פעמים במהלך השנים שחלפו, ורבות מהן אושרו על ידי מרבית השחקנים הראשיים. יש דיווחים מתועדים על הצעות חוק שהוצגו בפני הסנאט של מדינת אלסקה ממש באותה דרך ... אבל אף אחת מהן לא הצליחה אי פעם לצאת מהוועדה, הרבה פחות לחוק. העבודה הקשה של הנגיד ופאלין הובילה בפחות משנה את מה שמושלים קודמים ומחוקקים שלהם לא הצליחו להשיג יותר מ -40 שנות ניסיון.

כששרה כבר לא בתפקיד, עדיין לא נבדק אם יורשה, נגיד שון פרנל, יכול להמשיך בתהליך.

ההיסטוריה היא אחד היועצים החשובים ביותר שלנו.בניית צינור הנפט הטרנס-אלסקה לימדה אותנו שיעורים יקרי ערך רבים, הניתנים להחלה כאשר אנו מתקדמים קדימה - ומתקדמים עלינו!