שירלי טמפל
השחקנית ואחר כך הפעילה הפוליטית, שירלי טמפל נולדה ב- 23 באפריל 1928 בסנטה מוניקה, קליפורניה. אמה של טמפל זיהתה את הכישרון הטבעי של בתה לשירה, ריקוד ומשחק. למקדש הייתה גם אישיות גדולה מהחיים. אמה טיפחה את כישרונותיו של טמפל ועודדה אותה לקראת קריירה בריקודים ובסרטים.

שירלי טמפל קיבלה את הפרידה הגדולה שלה בגיל שש, כשעלה לראשונה בסרט, קם ועודדוסרט שנקרא עיניים בהירות. זמן קצר לאחר סרטים אלה טמפל מצליח הצלחה בסדרה של סרטים אחרים, כולל הקולונל הקטן ו רבקה מחוות סאנברוק.
ההצלחה שלה בסרטים אלה חיבה אותה לציבור והיא הייתה הכוכבת הגבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי, בעיצומה של השפל הגדול. אפשר לטעון שאחד הסרטים המפורסמים שלה היה היידי. לצד מספר סרטים בלתי נשכחים, שירלי טמפל העניקה לנו כמה שירים נצחיים כמו על מקל הספינה הטובה ו קרקרים של בעלי חיים במרק שלי.

שירלי טמפל התפרסמה גם בגלל תסרוקת מתולתלת, שכונה "תלתלי מקדש שירלי". אמו של טמפל דאגה כי למעצבת השיער היו 52 טבעות בדיוק בשיער, לכל צילומים, מכל סרט. לא ידוע מדוע היה עליה לקבל את המספר המדויק של הטבעות ומקור אחר מציין כי המספר היה 56.

שירלי טמפל פרשה ממשחק בגיל 17, לאחר שעשתה יותר מארבעים סרטים וחמישים תכניות טלוויזיה. בגיל 20 נישאה טמפל לבעלה הראשון, השחקן ג'ון אגאר. נולדו להם ילד אחד ביחד. הזוג התגרש שנה לאחר מכן. עד מהרה התחתנה עם איש עסקים מקליפורניה, אותה פגשה במהלך חופשה בהוואי, צ'רלס אלדן בלאק. נולדו להם שני ילדים, בן שנולד בשנת 1952 ובת שנולדה שנתיים לאחר מכן.

בשנת 1967 התמודד שירלי טמפל לקונגרס לאחר שהיה פעיל מאוד בפוליטיקה הרפובליקנית. היא התמודדה נגד הנציג פיט מקלוקסי מקליפורניה והפסידה. המצע שלה הגן על מעורבותה של ארצות הברית במלחמת וייטנאם. עם זאת, זה לא הרתיע את שאיפותיה הפוליטיות. בשנת 1969 מינה אותה הנשיא ריצ'רד ניקסון כציר באו"ם ובשנת 1974 העניק לה הנשיא ג'רלד פורד את התפקיד כשגריר ארה"ב בגאנה. בשנת 1976, השנה האחרונה לממשל פורד, הפכה שירלי טמפל לראש הפרוטוקול הנשי הראשון. היא הייתה אחראית על תיאום סוגיות פרוטוקול בכל שגרירויות וקונסוליות ארצות הברית. ואז במהלך ממשל הנשיא ג'ורג 'וו. בוש, טמפל שימש כשגריר בצ'כוסלובקיה.

בשנת 2014 נפטר שירלי טמפל בלק בגיל 85 אך הותיר אחריו מורשת עצומה, שכללה גם שתי אוטוביוגרפיות שנקראו החיים הצעירים שלי בשנת 1945 והאחרון פורסם בשנת 1988, נקרא כוכב ילד.