תישאר בי ואני בך

• אַפּרִיל 30, 2024

אני אף פעם לא משתמש במילה להישאר בשיחה יומיומית. אם הייתי מדמיינת דיאלוג עם ג'נטלמן כפרי מעורפל ומיושן, הייתי יכול לחשוב עליו שהוא אומר, "אני לא יכול לשמור על אותם טלפונים סלולריים מחודשים." אכן, ההגדרה הראשונה לציית כשאני בודקת את המילון של מעבד התמלילים היא לסבול משהו. אבל אם אני גולל למטה אני מוצא את המשמעות שחיפשתי: לגור. שחשוב על זה, זו מילה אחרת שאנחנו כבר לא משתמשים בהן.

הנה העניין. שהייה (במובן של המגורים, הישארות, המשך) היא מושג חשוב ביותר בשיחתו האחרונה של ישוע עם תלמידיו, בליל האחרון שלו על פני האדמה, לפני גת שמנה ובגידה, עינויים ומוות ותחיית המתים. ההוראות הסופיות שלו, אפשר לומר -בבקשה קבל את זה, הוא מפציר בחסידיו -להבין דבר אחד לפני שאצטרך ללכת. בפרק החמש עשרה של ג'ון, ישו מבטיח כמה הבטחות מדהימות ומעוררות עולמות לגבי קיום.

ישוע אומר לנו שהוא הגפן ואנחנו הענפים. "תישאר בי ואני בך. מכיוון שהענף לא יכול לשאת פרי מעצמו, אלא אם כן הוא נשאר בגפן, גם אתה לא יכול, אלא אם כן אתה שומר בי. " האם נוכל פשוט לקחת את שארית היום ולהרהר בעושרה של אותה אמת? נוכל לחקור כל מילה וביטוי ולבנות חנות אוצרות של חוכמה, חסד, רחמים, הוראות לחיים, אזהרה חגיגית והבטחה מבריקה.

ישוע רוצה שנשמור עליו. לשכון בו, להיות בו, להמשיך, לזכות, להישאר בו. בתאריך המאוחר הזה נראה שאנחנו בעיקר מתכוונים להגיע למקום הבא ולעשות את הדבר החדש הבא, אבל ישו אומר שישכון כאן, בי. נשאר מחובר לי כל הזמן, מקור כל החיים. היה אחד איתי, כמו שענף הוא אחד עם הגפן שלו, חי רק בגלל המוהל הזורם לתוכו מהגפן. בחיינו, להיות אחד עם ישוע צריך לערב את שמירת מצוותיו (ראה פסוק עשר), להתפלל בלי להפסיק, לעשות מדיטציה על אופיו ולעיתים קרובות להפסיק ליישר מחדש את ימינו עם האמת והמציאות.

ישוע רוצה להישאר בנו. הוא עוזר לנו להבין מה זה אומר בפסוק שבע. "אם אתה נשאר בי ודברי נשארים בך ..." אה, דבריו. יש לנו כאלה שיושבים על שידת הלילה שלנו בספר שחור גדול או עור כריכה רכה. פסוק משנותי המוקדמות ביותר של בית הספר ליום ראשון קופץ לראש: דבריך הסתתרתי בלבי, על מנת שלא אחטא בך. זה הרעיון המרכזי. הסתר, אוצר, אחסן את מילת אלוהים בלבך. כן, זה אומר לשנן אותו, למקרה שאתה מתנגד באופן לא מודע לרעיון הזה! לעתים קרובות אני שומע אנשים מוחים שהם פשוט לא מצליחים לשנן, אבל בטוח שזה בסדר כי הם קוראים את התנ"ך שלהם באופן די קבוע. אבל אני חושב שאולי ביקורים תכופים אינם זהים להישאר. לא, אל תרגיש אשמה או התפטרות, פשוט המשך לקרוא כדי למצוא מוטיבציה רצינית להתמיד במאמץ לשנן את כתבי הקודש.

ישוע אומר שהענף שנמצא בגפן ייצר פרי, המפאר את אלוהים. אם אנחנו ילדיו (עבדיו, נושאי הדימוי שלו, שגרירים שלו), אנחנו רוצים להיות פוריים כשאנחנו בצד הפלנטה, נכון? אנו רוצים לחיות באופן שמאדיר את מי שנתן לנו חיי נצח אלה.

אבל הבועט, המוטיבציה האולטימטיבית מופיעה בפסוק 16. ההבטחה המדהימה ביותר שקשורה להישאר בו ולהניב פרי היא זו: "כך שכל מה שתבקש מהאבא בשמי, הוא ייתן לך." תן לזה לשקוע קצת. אם אנו שומרים עליו והוא נשאר בנו, אנו נשא פרי וניתן לנו כל מה שאנחנו מתפללים אליו.

אנו נוטים להוציא פסוקים דומים ודומים אלה מהקשרם ואז לגלגל יחד ויכוחים כדי להסביר מדוע תפילותינו אינן נענות. אבל לב העניין כאן: שוהה בי, ואני בך. אז אתה תישא פרי שמאדיר את אלוהים, וכל מה שתבקש בתפילה יינתן לך. הכל קטע, הבטחה מאלוהים, שאינו משקר. אם אני מתפלל ואינני מקבל תשובות, אינני שומר עליו, לא מרשה לו להישאר בי, וכתוצאה מכך אינני חי באופן המאפשר לי להיות בטוח שאני מתפלל על פי רצונו (ראה יוחנן א '5: 14).

אני כל כך רחוק מאוד מהמטרה הזו. אני כל כך רוצה מאוד להגיע למטרה הזו. מוטב שאפסיק לכתוב ולהתחיל להתפלל ברגע זה, תפילה שאני יודע שהיא לפי רצונו: שהוא ילמד אותי להישאר בו בכל רגע ורגע. שהוא יעשה את כל מה שצריך בי בכדי להפוך אותי למקום שמתאים לו להתמיד בו. שהוא ישפוך לתוכי כל הזמן את אהבתו וחכמתו ומעצמת כוחו, כך שאוכל לשאת פרי שמפאר אותו. אבקש זאת מאבי, בשם מושיעי, ואני אהיה מוכן שהתשובה תתחיל להבעיר את חיי בכל רגע.

הוראות וידאו: מוקי - אלוהים (אַפּרִיל 2024).