האפלוסה

• מאי 5, 2024

נאמר כי לאפלוסה יש נטייה מצוינת. מאפייני האפלוסה הם עור מנומר, רעמה וזנב קצרים ופרסות עם פסים אנכיים. אחת המעניינות ביותר היא הסקלרה הלבנה הנראית העוטפת את קשת העין ממש כמו זו של בני האדם.

הסוסים גודלו כדי להיות בטוחים ברגליים, מהירות וחזקות. הם אינטליגנטים מאוד, אך יכולים להיות עקשניים. אפלוסה ממוצעת עומדת על 14.2-15.3 ידיים וחלקן גבוהות יותר. אלה שהם מתחת לגיל 14 ידיים אינם זכאים לרישום.

המעיל שלהם מגיע במגוון דפוסים. יש חמש דפוסי מעיל בסיסיים: כפור, נמר, פתית שלג, שיש וה שמיכה. לא לכל אפלוסות יש דפוס מעיל צבעוני שכן חלקם הם בצבע אחיד מה שאומר שאין להם דפוס מעיל. הם יכולים לפתח כתמים כבר בגיל חמש, אך לא כולם עושים זאת. כאשר מתרבים למוצקים ניתן להשיג סייח צבעוני.

העדויות הראשונות לסוס מנומר נמצאו בציורי מערות המתוארכות בסביבות 18,000 לפני הספירה. החוקרים הם הוצגו בפני האינדיאנים בניץ פרס. האינדיאנים של נץ פרץ זיקקו את הגזע על ידי גידול הטוב ביותר לטוב.

הסוסים המשובחים שימשו בזמן מלחמה וגם לצייד תאו בגלל סיבולתם. הסוסים שהיו נוצצים היו בעלי הערך הגבוה ביותר. הנקודות שלהם עזרו להסוות את הסוס והרוכב מאויביהם. הזכרונות והזנבות הקצרים הם מאפיין שהיה רצוי בגזע כך שלא יתפסו בקלות במברשת.

האפלוסה קיבלה את שמו מכיוון שהם איכלסו את אזור נהר פאלאוס. המתיישבים הלבנים כינו אותם "פאלוזה" שהפכה בסופו של דבר לאפלוסה אם כי הניץ פרס מעולם לא התייחס אליהם כאל "אפלוסות".

בשנת 1877 החרימו הצבא את מרבית הסוסים כאשר ראשו של ג'וזף נכנע, וכעת נולדו הסוסים ללא הבחנה. גידול מסוג זה גרם לרבים מהם לאבד את התכונות הייחודיות שלהם.

חקלאי ומגדל זמן רב בשם קלוד תומפסון הבין את חשיבות שימור הגזע והקים את מועדון הסוסים אפלוסה בשנת 1938. במרשם אפלוסה יש יותר מ- 635,000 סוסים רשומים. בשנת 1975 נקרא האפלוסה כסוס המדינה של איידהו.

כיום משתמשים באפלוסות בכמה תחומים כמו סיבולת, רכיבה על שבילים, מירוץ, תחבושות, קפיצות, חבל, סגר, הנאה מערבית, סוס פרה עובד ורודיאו. אם אתם מחפשים סוס משפחתי טוב, אז קחו בחשבון את האפלוסה.