באלי יפה!

• אַפּרִיל 28, 2024

כשמטוסו הושקע בנמל התעופה הבינלאומי דנפסאר באלי, האורות המנצנצים מהבהבים בברכה לאחר מסע ארוך ומפרך מבנגלור בערב הקודם. נראה כי התשישות שלי פשוט נשטפה כשהלכנו בשדה התעופה המסורתי למראה שהיה שינוי מבורך מדובאי הנוצצת. קטנים, עם גגות רעפים בסגנון אתני וגנים ירוקים עם כפות ידיים מתנדנדות, היו עבורנו עיתונאים מדעיים שבאמצעיים חשים מתעבים על כל אנרגיית פסולת ודלק מאובנים עודפים גדולים כמו בדובאי. עם זאת, נמל התעופה של דובאי הוא גן עדן קניות נהדר, ובשום מקום אחר לא ניתן יהיה לעסוק בעסקות כה גדולות, במיוחד במוצרים אלקטרוניים.
בשדה התעופה דנפסאר בבאלי הופתענו לטובה לקבל אוטובוסים שאטלים בחינם משדה התעופה לרוב אתרי הנופש הפופולריים בהם התארחנו. זו באמת הקלה מבורכת אחרי טיסה ארוכה, ולא להתמקח עם נהגי מוניות לאחר טיסה מעייפת. עם זאת, אם אתם חייבים לקחת מונית, בחרו מונית בבאלי ותירגעו, הנהגים נעימים ואמינים.

הבעיה היחידה שהתמודדתי איתה הייתה שגיאה בהזמנת שהותי בבנגלור והמלון אסטון באלי היה תעריפי תלול בתעריפים בהשוואה לאחרים בסביבה. מה שאסור לעשות הוא להזמין עבור השהות כולה, ואז הם חתמתם וקשרתם וביטול מושך שכירות שלמים שלמים! היה חכם, הזמינו יום אחד ואז חפשו סביב דילים. אני מבטיח לכם שרבים יכולים להיות ואתרי הנופש כולם נקיים ונוחים. אני חייב לומר כבר מלכתחילה, האסטון באלי די מושקע ויוקרתי והחדר שלי היה עצום ומפנק מאוד עם אמבטיה ג'קוזי צמודה. שאר אתרי הנופש המשתרעים נמתחו אל החולות הלבנים מאחור, והמים הנקיים וטהוריים בילו בו כל שעות היממה במשך רוב שעות היום. אני בא מגואה בהודו ואתה בהחלט לא מתכוון להשיג שום אתר נופש דומה לאסטון במחיר דומה שם. 100 $ עם ארוחת בוקר בופה מושקעת שהושלכה היה סוף סוף עסקה טובה, כך שכל מי שמגיע מהמערב, בהחלט שווה להישאר באסטון באלי.

בכל בוקר הוצב ממרח ארוחת בוקר מפואר עם הכל, החל משולחן נאנק עם הפירות האקזוטיים ביותר וכלה בחביתה בסגנון מערבי ונקניקיות, בייקון, חזיר ועד אטריות זכוכית, דגים בגריל, עיגולי דיונון ואורז מטוגן. החוכמה היא לשבת ולאכול בנחת, כך שלבסוף אתה מרגיש חולה מכדי לאכול כל ארוחת צהריים אחרי זה! חדר האוכל היה מגדל בבל ובו מגוון מבטאים ביוונית, רוסית, סינית, צרפתית, גרמנית, הינדית ואנגלית. הצוות עשה את הכל בצעדים שלהם ממהרים פנימה והחוצה עם טורנירים ענקיים של מזון, ודאג ששום דבר לא ייגמר. כמובן שכל זה נשטף במגוון מיצי פירות או קפה ותה.

שאר באלי ירוק, ירוק מאוד והגנים שופעים ושופעים. נראה כי סחלבים ושרכים צומחים ללא מאמץ בכל מקום ובחדרי היה סידור הסחלבים הלבן המעודן ביותר שנשאר רענן במשך כל חמשת ימייי. כשיורד גשם הטיפות גדולות למדי ומשתיכות, כך שקפריס או מכנסיים קצרים וצמרות ספגטי עם כפכפים הם הקפדנות. זה גם לח, לכן בהחלט ללבוש כותנה שנושמת. אם לא יצאתם מחופשים, אל תדאגו, ניתן למצוא חנויות בכל מקום שמוכרות את כל הדרוש לכם לארון בגדים לחג והן יקרות אם תתמקחו ללא בושה. אמרו לי בבהירות רבה להתחיל מ- 50% מהמחיר הנתון ולעבוד בדרך לאט. הבאלינזים עדינים ומנומסים ואינם מתמקחים, הם בדרך כלל נכנעים למחיר המבוקש. כעבור זמן מה זה מתחיל להיות מביך, אז פשוט שילמתי את מה ששאלו במיוחד אם לילדת החנות היה ילד קטנטן תלוי על חצאיותיה, וזה היה לרוב.
אני אוהבת להשתכשך בתבלינים של המקום, אז נכנסתי לחנויות בית ומכולת קטנות ולקחתי סמבלס וחבילות תבלינים שאיתם אני מתכננת לבשל עוף בדרך הבלינדית כאן בבנגלור. מה שמורגש הוא שהם באמת אוהבים צ'ילי אדום וארוך בוהק שאינו חריף מדי אבל נתן לי את הצמרמורת רק מסתכלת על זה. מצאתי רסיסים ממנו בכל מה שבלינזה. למעשה במטוס בחזרה, קיבלנו לנו ארוחת היתוך של פסטה ועוף עם חבילת סמבל פיקנטית שעשויה עם הצ'ילי שבמזל סחטתי על צד אחד של המנה. זה יכול לפגוע בחיך שלך בצורה די חריפה אם אתה לא משתמש בזה.

המטבע הניע אותי באלפיו והלחים שלו, במשך כל שהותי. תאר לעצמך שאתה מתבקש לשלם לאק ומוזר עבור דרקון מגולף מסובך שרציתי לקנות לבני בארה"ב. לימים הסביר עמית שעלי פשוט למחוק את האפסים ולהכפיל את הנתון ב -5 כדי להשיג את שער החליפין ההודי שלי. ואז הדרקון נראה במחיר סביר במחיר של 40 דולר והוא היה בתיק שלי בפעם השנייה! שווה לקנות מלאכות מגולפות אינדונזיות, במיוחד מסכות גרודה הרעות, שכן הן מגיעות במחירים נוחים בבאלי. נסה לקנות אותם בכל מקום אחר בעולם, אתה תרתע באימה במחירים! שער החליפין היה Rp 9340 לדולר אמריקני, אז 50 דולר קיבלו לך מה שנראה כמו סכום ענק של מטבע! למעשה, כאשר משלמים 20,000 Rp רק עבור נסיעה במונית, אתה יודע מה הערך האמיתי של הכסף - זה הסתכם בסביבות רופי הודי Rs100 או בסביבות 2 $.

רוב אתרי הנופש זורקים אוטובוסים שאטלים כדי לקחת אתכם לחנות לשווקים המקומיים בחינם. גם אם אינך מעוניין לעשות קניות, פשוט נסה את החוויה והסתכל סביב הדברים במכירה. אפילו המגנטים הקטנים למקרר אינם דומים לאלה הרגילים שקונים באזורים אחרים בעולם. וכמובן, אל תלכו הביתה עם חולצה או חולצה באטיק, הם די יוצאי דופן ומגיעים בצבעים לבישים מאוד. נעלי בית ומחזיקי מפתחות, תליוני קיר מגולפים, אפילו קיבלתי שלושה ברווזים קטנים שצוירו בצורה מורכבת ועשויים מעץ עץ קוקוס.

אל תחשוב פעמיים אם אתה רוצה לנסוע לבאלי, זה שווה כל פיסת כסף שתוציא והחוויה היא כזו שתאמין לך כל החיים.