בודהה מאת ג'ואן לבולד כהן ~ ביקורת

• אַפּרִיל 30, 2024

בעודי מדפדף בספריה נתקלתי בספר זה. פתחתי אותו והתחלתי לקרוא את העמודים הראשונים ומצאתי את עצמי נשאב לסיפור לא מוכן להניח את הספר. בערך כעשרים עמודים הכרחתי את עצמי להניח את זה או להסתכן באיחור של פגישה עם חבר לארוחת הצהריים.

הסופר עשה עבודה נהדרת כשסיפר את סיפור שנותיו הראשונות של הבודהה דרך ההצגה האחרונה שלו עם מארה והשגת הארה. רק לאחר שהסיפור הגיע לנקודה של ההוראה הראשונה של בודהה, נעשיתי לא נוח. כאן המחבר מתאר בצורה שונה את ארבע האמיתות האצילות, אז הייתי מצפה שמישהו יכתוב ילדים על חיי הבודהה. יש לה את האמת האצילה הראשונה כ"כל החיים סובלים. " למרבה הצער, זהו ניסוח כזה שמוביל לבלבול בקרב אנשים שיודעים מעט או לא כלום על הבודהיזם.

הכותב מדבר על האמת האצולה השנייה בצורה שממציאה את חשיבותו של הפרט כאדם ראוי. אמנם הבנתי מה אני חושב שהסופר מנסה לומר כאן: "... העובדה היא שאדם הוא כמו גרגר החול הקטן ביותר בתחתית האוקיאנוס. אדם אינו חשוב במעגל העצום של לידות חוזרות של האדם והיקום. " אני מרגיש שהניסוח אינו הולם בספר שמכוון לילדים ובני נוער צעירים. עבור אדם צעיר העוסק במציאות הקשה של ההתבגרות ובגיל ההתבגרות, לקרוא דבר כזה שיוצג כעובדה עלול להזיק, ולמען האמת, מסוכן. אני יכול לחשוב על דרכים רבות להסביר את עצום היקום ואת הזמן הפחות מתחיל בלי לבלבל אותם. האמת היא שכל אחד מאיתנו צריך לפעול למען הפיכת העולם הזה למקום טוב יותר לחיות בו. אדם אחד באמת יכול לעשות את ההבדל.

לקראת סוף הספר שמתי לב שהטון של הספר נראה משתנה. היו כמה אזכורים של אנשים שהגיעו לבודהא בבקשת סליחה, וחיפשו גרים על ידי השמצת מערכות אמונה אחרות במקום שהבודהה ייתן תורות על השאלות העומדות לרשותך והתייחסות מתמדת ומעצבנת לחטא ולכישלון.

לא הייתי נותן את הספר הזה לילדי כמדריך לבודהיזם כי אני חושב שזה היה מבלבל אותו ומעביר את המסר הלא נכון. אם זה היה מסתמן בכך שהוא רוצה לקרוא אותו, הייתי צריך לשמור את הספר הזה בשמורה במשך תקופה בה הילד שלי היה מבוגר מספיק כדי להבין שלא כל ספר שהוא יקרא יהיה מדויק במאה אחוז. לפני שנתתי לו את הספר הייתי עוברת ומדגישה את הקטעים שאני לא מסכים איתם. הייתי משתמש בקטעים האלה כהזדמנות לדבר איתו ולהסביר כיצד שינוי במילה יכול לשנות לחלוטין את ההקשר ואת הדיוק.