צ'רלי חבדו וחופש הדיבור
ב- 7 בינואר 2015 תקפו קיצונים מוסלמים את המגזין הצרפתי צ'רלי הבדופרסום שידוע בסרטים המצוירים השנויים במחלוקת שלו וכתוצאה מכך למותם של 12 אנשים, כולל שוטר מוסלמי. מאז ועד היום העולם מתאבל על מותם של אותם 12 אנשים ומתייצב בזכות האדם לחופש הדיבור באמצעות הכרזת ג'ו סויס צ'רלי"אני צ'רלי" במדיה החברתית.

ההתקפה הביאה שוב לידיעת העולם את חשיבות הדיבור החופשי ואת הכוח שיש לו בתרבות שלנו. איך זו זכות שיש לכבד ולהגן עליה. אבל משהו שהטריד אותי בסיפור החדשות הזה הוא הדיבור החופשי המסוים שכולם עמדו בו.

כמו שאמרתי קודם, צ'רלי הבדו ידוע בסרטים המצוירים השנויים במחלוקת. כוונתי בכינוי "שנוי במחלוקת" הוא גזעני ופוגעני. הסרטים המצוירים שהפעילו את ההתקפות היו חילול השם לאמונה המוסלמית. הם היו גזעניים באופן בוטה ורמזים באופן גלוי וגס רוח. האם זה סוג הדיבור החופשי שעליו אנו צריכים לעמוד? האם עלינו לדאוג לפרסומים המלעיגים בגלוי עמי אמונות אחרות?

והבעיה אינה רק שהפרסום הזה לעג לאנשים, למרות שזה דבר נורא לעשות. זה גם עשה את זה בסדר שאנשים אחרים לועגים לאנשים ולראות דברים באופן גזעני, שבמובן מסוים הוא אפילו גרוע יותר מהתוכן הפוגעני המקורי. השפעתם הגיעה להרבה אנשים והרגעה אנשים להאמין שזה בסדר להשמיע בדיחות גזעניות או להאמין לדברים גזעניים. וזה לא בסדר.

אז אמנם הדיבור החופשי הוא חשוב ומשהו שעלינו להגן עליו, אך עלינו לזכור שאנו לא חיים בוואקום ושהמילים שלנו משפיעות על אחרים. כל מה שאנחנו אומרים יכול ועושה השפעה על מי שבא במגע איתו, לטוב ולרע. איננו יכולים בהכרח למנוע מאחרים להשתמש בשפה ותמונות פוגעות, אך אנו יכולים לשלוט בעצמנו. כפעילי זכויות אדם, עלינו להשתמש בשפה באופן שהופך את העולם למקום טוב יותר ומואר יותר.


הערה: אני לא מאשים בשום אופן צ'רלי הבדו למען הפיגוע ואני כמובן לא מאמין שהגיע להם לתקוף. אני מאמין שזה היה אירוע טרגי שמעולם לא היה צריך לקרות ואני מבכה על אובדן החיים יחד עם כולם.

הוראות וידאו: קופה ראשית עונה 1 | ראמזי יוצא לחופש (אַפּרִיל 2024).