הבת שלי, ג'ורדן, בת 10, הביעה לי בשנתיים האחרונות שהיא רוצה להסתכן בריקודים. ג'ורדן מציבה © 2004 ר 'אוניל אדוארדס כאם החושקת את בתה שביקשה ללכת בעקבותיה, זו הייתה מוזיקה לאוזניי. לא רציתי לחצות את הקו של מה אני רצתה שהיא תעשה לעומת מה היא רציתי לעשות זאת עשיתי את הגישה הנינוחה של פשוט לחשוף אותה בהדרגה לריקוד ולדברים השונים שקשורים לאורך זמן. היא השתתפה בהפלאות, הופעות ופסטיבלים שונים, ישבה בכמה מהשיעורים שלי ... אפילו השתתפה בסדנאות עם רקדנית הבטן של ניו יורק, אורט ג'חסי בשנת 2003 כשהגיעה לעיר. חשפתי אותה למוזיקה, לאחות, לתלבושות. הכי חשוב, חשפתי אותה לאידיאל של "הערכה עצמית" ו"קבלה עצמית ". כשרוב הילדים בגילה מאזינים לשירי ההיפ הופ או הפופ האחרונים, היא מאזינה לדיסק של חוסאם רמזי, סוליס, אחים של התקליטור בלדי והקים בזמן שיעורי הבית.

בתי הבכורה היא כוכבת הכדורסל במשפחה אז ריקודי בטן לא היו אופציה עבורה. הבכור שלי התחיל כדורסל מאורגן בגיל 10 אז עכשיו כשג'ורדן הגיע לגיל הזה, הגיע הזמן שהיא תתחיל בפעילות שנבחרה. ג'ורדן לקחה אתמול את השיעור "הרשמי" הראשון שלה עם מדריך שאני לומד תחתו, נבאלה אל שלימר. סגנון הריקוד וההוראה של נבילה הוא אחד היופי וההנאה. היא לא מורה שפשוט זורקת כמה מהלכים, יש לה את הכיתה "לחקות" אותה (בלי להסביר את "הסיבה") ופשוט לוקחת את הכסף שלך ומעודדת אותך לקחת ממנה "עוד שיעורים". נבאלה מטפחת ועזרה לי לזכור "להרגיש את המוזיקה" ולא להיות כל כך מקובעת על היותה מושלמת עם הריקודים שלי. רציתי שג'ורדן תחווה הוראה כזו בפעם הראשונה שלה.ג'ורדן בכיתה © 2004 Stephanie L. Ogle

בדרכנו לכיתה שלה, היא נזכרה בפניי סיפור שקרה בראשית שנת הלימודים הזו. בסתיו שעבר דנו ג'ורדן ואני, שאם היא תמשיך לשמור על ציוניה אז היא תוכל לקחת שיעורי ריקוד. היא סיפרה על כך לחברתו לכיתה וילד בכיתה שמע את זה ואמר "אתה הולך לרקוד בטן?". המורה שלה, פשוט שמע על הילד, אמרה: "אני לא רוצה לשמוע אותך מדבר על ריקודי בטן. אתה צעיר מכדי לדון בריקודי בטן! ". כמעט ריסקתי את המכונית, להביט בה בחוסר אמון כשהיא נזכרת במה שאמרה המורה שלה לכיתה ד '. ג'ורדן הביעה שאם היא תתאמנה מספיק קשה היא תרצה לרקוד בתכנית הכישרונות בבית הספר בשנה הבאה, אך כעת הייתה מודאגת שאולי היא לא תוכל להשתתף ולבצע את הריקוד הזה למופע על סמך הדברים שאמרה המורה שלה. ההצהרה הזו של המורה שלה המשיכה לצלצל בראשי במשך כל 25 הדקות נסיעה לשיעור. "זה יש בדיוק את החשק השטויות שיש לאנשים רבים על הריקוד הזה שמדביק אותי! ”. אני חושב שהייתי מוטרד גם מכיוון שהערה כזו הגיעה ממורה ... מורה מאוד לא מושכל בזה.

הסברתי לג'ורדן שברור שהמורה שלה לא היה מודע להיסטוריה של הריקוד בכדי להצהיר הצהרה כל כך שמיכה. נשים בכל הגילאים עושות ריקוד זה במשך מאות שנים וימשיכו לעשות זאת. אמרתי לה שאין לה במה להתבייש ... ולמעשה אני רוצה לראות עוד נשים צעירות שוקלות את הריקוד הזה. נראה כי המורה שלה, יחד עם רבים בציבור הרחב, עדיין מחברים ריקודי בטן עם "סקס". זה כל כך רחוק מהמציאות!ג'ורדן מתחממת © 2004 סטפני ל. אוגל


אני חש שחשוב לצעירות ונערות לחקור את הריקוד המזרח תיכוני מכמה סיבות. אחד מאלה הוא דרך ללמוד על תרבות אחרת. הרבה פעמים אנחנו כמבוגרים והורים לא חושבים על איך למידה והבנה של תרבויות אחרות זה דבר שצריך לעשות הרבה לפני שנלך לדרכו בקמפוס המכללה. ילדים הם ספוגים להוטים לקלוט את כל מה שיש בעולם. על ידי הצגת ילדים שיש כל כך הרבה יותר בחוץ שמגיע הרבה מעבר לשכונה בה הם גרים, כך הם יהיו נסבלים יותר מדברים ואנשים השונים מהם.

ריקוד מזרח תיכוני הוא גם ריקוד שיכול להחדיר ביטחון וקבלה עצמית אצל אישה צעירה. אם חשיפה זו תגיע לפני שהיא תהיה בשנות העשרה שלה, לרוב כאשר רגשות של סרבול ולא שייכות מתגנבים פנימה, תהיה לה התחלה נהדרת להתמודד עם הרגשות האלה. אני תומך חזק בחשיפת ילדים לפעילויות בכדי לשמור עליהם מוטיבציה, ממושמעת ופעילה. סביר להניח כי ילדים הנוטים להיות מעורבים בפעילויות שונות לא להיות מעוניין בתעלולים המושרים על ידי לחץ חברתי בגלל שיש להם משהו חיובי להתמקד בו.

הדבר שאני הכי אהנה ממנו זה היכולת לשתף בפעילות זו עם ג'ורדן ואולי אפילו ללמוד משהו קטן מ אותה! כבר עכשיו, היא תוהה מתי היא יכולה להשיג אתר אינטרנט משלה לריקודים והפעלה.יה חייבת לאהוב את ההתרגשות שלה! ;-)
ריקודי בטן ב- CoffeBreakBlog