ביטוי הכעס
כעס הוא רגש אמיתי מאוד עבור קורבנות רבים וניצולי התעללות בילדים. עם זאת, למרות שזה רגש אמיתי מאוד, זה יכול להיות אחד הרגשות הקשים ביותר לעבד ולהביע. המפתח לביטוי הכעס הוא לעשות זאת בדרך בריאה. כולם חשים כעס ברמה מסוימת. חלקם מסוגלים לבטא זאת בעוד שאחרים נאבקים עם זה. יש אנשים שמרגישים את הכעס כל כך ומביעים אותו כנגד עצמם, למשל באמצעות פגיעה עצמית. אני מאמין שהכעס שהרגיש, במקרים אלה, הוא חזק ומכיוון שכל כך הרבה ניצולים חשים שהם אשמים, הם מכוונים את הכעס כלפי עצמם.

בעוד ששורד מהתעללות בילדים מעבד את הרגשות שחשו, הם יצטרכו ללמוד לבטא זאת בדרכים בריאות. אני רוצה לחקור כמה משיטות הביטוי, במאמר זה. אחת הדרכים להביע כעס היא לנהל יומן. כתבי עת הם אמצעי ביטוי בריא מכיוון שהאדם יכול לרשום את כל מה שהוא מרגיש ולמי עליו להפנות, ולא את עצמו. כתבי העת מאפשרים לקורבן ולניצול לכתוב כל מה שהם חשים, כולל מילות קללה. אין בושה לאפשר לעצמו את הזכות לעבד בחופשיות ולהרגיש את הכעס שהם מתמודדים איתם. ישנן שיטות שונות בהן אדם יכול לכתוב ולשחרר חלק מהכעס העצום שבתוכו.

ראשית, אולי תרצה לכתוב את הכעס ואז לרוסס את העיתון. זה עוזר לבטא את הכעס בצורה בטוחה ובריאה תוך הבטחת שאיש אחר לא רואה זאת. זה כלי מאוד אישי. שנית, אדם רשאי לכתוב ואז למסור את העיתון לחבר מהימן שישמור עבורם או יפטר. זהו אמצעי לביטויו ואז לשחררו. שלישית, ניצול עשוי פשוט לרצות לבטא באמצעות שירה ולהביע אותה על ידי הצגתו בפני חברים ובני משפחה מהימנים. לא משנה מה השיטה שנבחרה, כולם נעשים כך בצורה בטוחה ובריאה.

אמצעי ביטוי נוסף הוא באמצעות רישום. לפעמים, כשמתמודדים עם כעסים, זה עשוי להרגיש כאילו התמונות שאדם מצלם קודרות וכהות למדי. אני מאמין שזה נורמלי, כמו גם בריא. השרטוט מאפשר לקורבן ולניצול את ההזדמנות להתבטא מעמוק בפנים. זה יכול לעזור לאדם לקחת את הכעס והזעם ולתאר אותו בתמונה. אני זוכר, בשלב מסוים במסע שלי שציירתי את עצמי בסירה מוקפת גלים ענקיים בסערה. למרות שזה נראה כהה באופיו, זה עזר לי להביע את הכעס שחשתי עמוק בתוכי.

ישנם אמצעי ביטוי אחרים, כמו לדבר דרך הכעס או לצרוח לכרית. אם אדם בוחר לדבר על זה, זה חייב להיות עם אדם שהוא סומך עליו מאוד. יהיה צורך לעודד אותם בתהליך ההתמודדות עם הכעסים שהם חשים. גם הצרחות לכרית עוזרות, כמו גם נסיעה לארץ עם החלונות מופשלים וצרחות. זה אולי נשמע מעט מוזר, אבל זה יכול לעזור לשחרר את הרגשות העצורים.

ישנן דרכים רבות לבטא את הכעס בתוך עצמו ורשמתי רק כמה. אני רוצה לעודד את קוראי לאפשר לעצמם את הזכות לחוש את הכעס שבתוכם, כמו גם לתת לעצמם רשות לבטא זאת.