סוף שבוע פארי עם בריאן וונדי פרוד

• מאי 3, 2024

האם אתה מאמין בפאריז? ביליתי סוף שבוע קסום עם ג'ון וקיטלין מתיוס ובריאן וונדי פרוד בחקירת תחומי הפארי.

ראיתי את 'Within the Hollow Hills' שפורסם באתר של בריאן פרוד בתחילת 2006. ידעתי שאני צריך ללכת, אבל לא הייתי בטוח למה, מלבד להיות חובב יצירות האמנות של פרוד, במיוחד האורקל של הפאיירס ומאמינה נחרצת בפארי. אז כשהגעתי למתחם, מכללת הוקווד ליד סטראוד, אנגליה, לא כל כך ידעתי למה לצפות.

המפגש הראשון בערב יום שישי הרגיש מעט קליקות, כאשר אנשים מברכים בבירור חברים ותיקים. לא הייתי מודע לכך שג'ון וקיטלין מת'יוס מנהלים בסוף השבוע הזה מדי שנה ועשו זאת במשך שנים, והזמינו אורחים לעבוד איתם. אנשים רבים הגיעו שנה אחר שנה, וזה עדות לאיכות הקורסים שלהם וההנאה מהשהייה בהוקווד. חלקם הגיעו מארצות הברית, חלקם מאירופה ואחרים מרחבי בריטניה, כולל מספר כמוני שהגיע מוויילס.

המפגש הראשון נפתח בטקס קצר שביצע ג'ון וקייטלין, בריאן וונדי, אשר יחד הקימו את המזבח שישמש לאורך כל סוף השבוע. קייטלין הייתה בולטת במיוחד בפגישה הראשונה מכיוון שיש לה קול עשיר וסלוני להפליא. התבקשנו לקרוא למי שהביא את פארי למודעות אנושית. כמו גם הסופרים הברורים - ג'.ר.ר טולקין, ג'יי.מ בארי ובמ.ס לואיס - היו סופרים ויוצרים פחות ידועים. דעתי התפוגגה, אך אחר כך צצו שגרירים מסוכנים אחרים, כולל אחד הסופרים האהובים עלי על הצעירים אלן גרנר; אם לא קראת את הווידסטון מברזינגמן: סיפור של אלדרלי אתה בהחלט חייב!

ג'ון מתיוס גילה, בצורה מעט מבוישת, שהוא עבד עם פיות. זה לא היה הקשר המעורפל שהוא התבייש בו, אלא שהוא תיקן ספר "הסידה: החוכמה מהעולם האחר של קלטי" (מבוטא שי). כלשונו - "תמיד אמרתי שספרים שמנותבים הם הרבה שטויות וכאן תקשורתי ספרים." אולי זה שיעור לכולנו לשמור על ראש פתוח לצד ספקנות בריאה! באופן משעשע התקשורת החלה בטרקלין יציאה משדה התעופה - לא מקום קסום ברור מאליו אלא הולם; אלה מקומות שבאמת 'בין עולמות' שאנשים משתמשים בהם כשערים ממקום למקום. ג'ון אמר לנו כי ישויות אלה כעסו על ידי פעילויותינו האנושיות, שלמרות שהם מאכלסים מישור רטט אחר הוא עדיין חלק מכדור הארץ והתעללותנו בכוכב הלכת משפיעה גם עליהם, ומאיימת על הישרדותם של שני הגזעים שלנו.

ג'ון הוביל אותנו במדיטציה על סמל. בעיני רוחי קיבלו את פני הסידה, שהם בכלל לא "פיות פרחים" קטנים. ישויות אלה היו גבוהות ודקות, גבוהות מבני אדם. הרגשתי שרבים שם, אבל התקשיתי להפריד אותם ונראה שהם משתמשים בטלפתיה כדי לתקשר. הראו לי נקודת קוורץ גדולה עם אור לבן שנשפך מהקצה ואמרו לי להמשיך לרפא כדור הארץ. נראה שההודעה הייתה שיש תקווה אם נתמקד באנרגיה שלנו.

בהמשך התפלגנו לקבוצות. הלכתי לסדנה להכנת מסכות עם ונדי פרוד, שמפסלת בובות מטוגנות. רכשתי לעצמי את האמנות של ונדי פרוד כמתנה לחג המולד! ונדי היא יוצרת היודה המקורית, שזכתה לכינוי משחק "אמא של יודה" למרות שאני יכולה להעיד שהיא לא ירוקה ולא מקריחה! המפגש הזה היה החביב עלי. עקבנו אחר הדמיה מעוררת השראה לאורך שנת היער שבה הוענק לנו מתנות על ידי העם שפגשנו בכל עונה. חלק מהאנשים גילו שהפיות ביקשו יותר בתמורה מכפי שהם יכלו להבטיח בבטחה וסירבו את המתנות למרות הזוהר הדהוי; שיעור להיות כמו רחוב בהתנהלות עם פארי כמו שהיית עם בני אדם! לאחר מכן היו לנו חסיכות מסיכה ושולחן מלא עלווה מלאכותית ופרחים לקשט אותם. הכנתי מסיכה של איש ירוק של קיסוס עם עלים מעץ אלון וקישוטי חזיות. זה היה כיף יצירתי כל כך (במקור הקלדתי faun- a פרודיאן להחליט!) שהחלטתי לעשות קצת יותר מסכות עם ילדי במהלך החגים.

בפגישה אחרת עשינו קמע חימר להגנה על דלת הכניסה. השתמשנו בתמונות שהוצגו בפנינו במדיטציה בהובלת קייטלין. כמו גם את העיצוב צברתי כמה תובנות אישיות חשובות מהמחשה זו. זה היה תרגיל מצוין אילו היינו רשאים לשמור על קמעות האישיות שלנו, מכיוון שקייטלין גרם לנו להחליף אותם עם אחרים בטקס! די מוזר ממישהו שאמור להיות בקיא היטב בהגנה נפשית וזה מנע משלי לבחון התקפה מאוד לא נעימה כשנה לאחר מכן. הבנתי מאז את הבעיה ושוב חזרתי. אני מספר את הסיפור המלא בספרי שלי אור מאחורי המלאכים.

בערב התייחסנו אל מצגת של בריאן על אמנות הפאייר שלו, כולל קטע מדה נדיר המציג את ליידי קוטהאם במעשה לחיצות הפיות. כמו שאמר בריאן, אנשים אומרים שהם לא מאמינים, אבל הם מנצחים כשהם רואים לחצים על פיות! אחריה הגיעה סלידה ( קיי ליי) - שיתוף של הופעות וקטעי מסיבה. זה הגיע לשיאו בחקיקה בלתי נשכחת של מלחמת הכוכבים כפי שמעולם לא ראיתם ...

יום ראשון הוקדש לטקס. לא הייתי בטוח בקשר לזה - קיבלנו את התסריטים שלנו ואת החלקים ששיחקנו בשבת. עדיין לא הייתי בטוח שכן הייתה לנו 'דרך' מהירה ביום ראשון בבוקר, למרות שהפרסונה של המורה שלי לדרמה הזקנה רצתה לביים! אולם הטקס עצמו היה קסום. היינו רעולי פנים, השתמשנו ביצירות שלנו מהיום הקודם, וכולם נראו נפלאים.

קייטלין מתיוס כותב את הטקסים מדי שנה במיוחד לסוף השבוע והם לא משמשים שוב. השירים היו מקסימים והריטואל עצמו פשוט ועוצמתי. כחלק מהטקס לקחנו כל אחד מהקמעות שלנו להתברך, ובנקודת הברכה הרגשתי שבריאן וונדי פרוד התעלה מעל האני היומיומי שלהם והפכו להיות יצורים חזקים מאוד.

זה היה סוף שבוע מקסים. צברתי תובנה, אכלתי אוכל ממש עשיר וחוויתי רגעים אדירים של סינכרוניזם. המדהים ביותר היה לדבר עם גברת מהיבשת ששאלה מאיפה אני. היא הייתה בפסטיבל סיפורי ווילס. כששאלתי איפה לא אוכל להבין את ההגייה שלה, אז היא רשמה לי את זה. תאר לעצמך את ההפתעה שלי כשהיא הייתה במרכז אומנויות זעיר שנמצא לא עשרים דקות משם. הנה גברת שטסה לקורס וסיפרה לי על משהו שקורה כמעט בפתח ביתי!

חזרתי הביתה עם מסכה יפה להצגה, קמע להגנה על דלת הכניסה שלי וכמה ספרים חתומים מקסימים לחג המולד. חשובה יותר מהאוצרות שהבאתי הייתה תחושת הקרבה בין עולם הפאייר לעולמנו שלנו שניתן היה להשיג אם נעשה מאמץ לגשר על הפער.