אמונה בקהילה השחורה

• אַפּרִיל 27, 2024

זמנים קשים אינם רחוקים ובין לבין, אך קרובים ולעתים קרובות. רוב אפריקאים אמריקאים תמיד סמכו מאוד על אמונתם. לא משנה מה הם יבחרו להתאמן. זה מה שעבר עלינו, נתן לנו כוח ועידוד. אמונה תמיד הייתה מרכיב חשוב בהיסטוריה העשירה שלנו.

ככל שהזמנים ממשיכים להתעצם והמאבקים מתעצמים, על פני כל הסביבה חלה עלייה בקרב אנשים המחפשים את אלוהים, או אמונה או כוח עליון. הם חיפשו משהו שייתן להם תחושה של תקווה בזמנים קשים. משהו שהם יכולים להיאחז בו.

במבט לאחור

אולי אבות אבותינו ידעו משהו שאנחנו צריכים לדעת עכשיו. אמונה היא חלק בלתי נפרד בשמירה על הקהילה שלנו חזקה, ברת קיימא ומשגשגת. יש דברים שאפשר לומר על אלה שבאו לפנינו, ועמדו בתקופות מזוויעות הרבה יותר מכפי שאי פעם יכולנו להתקרב.

לאורך כל המאבקים שלהם, לאורך כל תלאותיהם, לאורך שעבודם ואפילו דרך מותם, היו להם אמונה. הם האמינו וקיוו שהדברים ישתפרו. אולי לא בשבילם, אבל בהחלט עבור ילדיהם וילדי ילדיהם.

עיניהם ולבם לא התייחסו רק לעצמי, אלא לקהילה שלהם. הם נשדדו מבתיהם, משפחותיהם, חייהם, אך מעולם לא את אמונתם. יש שיגידו שאפילו כבודם נשדד. עם זאת הייתי אומר שאי אפשר לקחת את כבודם כל עוד היה להם אמונה ותקווה. הם המשיכו להילחם וללחוץ, מכיוון שהיה להם כבוד. הם למדו לאורך הדרך כי כבודם אינו מבוסס על מצבם הגופני, אולם על מה שהם האמינו וקיוו בלבם. כבודם טמון באלוהים עליו סמכו שיגאל אותם. ובגלל שלהם כבוד, אנחנו כאן היום. בגלל אמונתם, יש לנו היום את החופש שלנו.

איפה אנו עומדים היום

כן. אנו באים מרקע עשיר וחזק. עשיר בהיסטוריה וכוח וכוח. עשיר באנשים שהיו להם נחישות לעבור את זה. ניתנה לנו מבשר כיצד לעמוד ולזמן קדימה בזמנים קשים מאוד. ניתנה לנו הידע והחוכמה כיצד לגמור את החודש. עם זאת, איפשהו בתור, הפכנו (מעז לומר) מפונקים מהצלחות מסוימות וקומתו, ששכחנו את מצעי ההיכרות שלפני זמן רב שקיימו יחדיו את הקהילות שלנו.

האמונה הייתה חלק בלתי נפרד מהקהילות שלנו. זה היה חלק מחיינו שהעניק לנו תקווה ויציבות. אנו רואים את הכנסיות שלנו מלאות ביום ראשון באנשים המחפשים מילה של תקווה וכיוון. יש רעב שנמצא בעולם כרגע, ואנשים רוצים משהו להיאחז בו. משהו שירגיע אותם שהדברים ישתפרו.
בואו נודה בזה: כעם, עברנו זמנים סוערים, וניצלנו לדבר על זה. הייתה לנו עקשנות כלפי עצמנו שלא תאפשר לנו לוותר או להיכנע. זו אותה עקשנות שאנו זקוקים לה כעת, ואנחנו צריכים ללמד את ילדינו.

לסבא וסבתא וסבתא וסבתא היו עקשנות מסוג זה. העקשנות, והכבוד והאמונה, שאפשרו להם לקחת משרה כעוזרת או צ'ופר כשהם התחנכו, אך לא הצליחו להשיג עבודה אחרת. זו הייתה אמונתם, אהבתם, ואמונתם שהדברים ישתפרו, שגרמו להם לעבוד שתיים ושלוש עבודות, לעשות עבודות כפיים, להיות נתונות למילים מתנשאות, שקרעו את גבריותן ואבהותן, ונשיות ואמהות. עם זאת הם שמרו על אמונתם, והאמינו שאלוהים ישיב לתפילותיהם.

הם נאחזו באמונתם כמו דגל ונלחמו למען חירות, שוויון וצדק. אמונתם החזיקה אותם יחד, מאוחדים והסתכלו קדימה. וזה מה שאנחנו צריכים כרגע. למרות שהדברים נראים הכי מחרידים, עלינו להחזיק מעמד ולהאמין שהדברים ישתפרו. עלינו להיות אומץ לקוות, להאמין ולהאמין שגם אנחנו יכולים לקחת דף מההיסטוריה, ולדעת שאנחנו יכולים לעשות את זה.

נאחוז באמונך

לא משנה מה אתה מאמין. כל מה שלימדו אותך. למדת דרך להתמודד עם זמנים קשים. אתה למדת איך לעמוד חזק ולחוות בזמנים קשים. לחלופין, למדת כיצד לרוץ ולהתפורר תחת הלחץ. כך או כך, אינך יכול לברוח ממה שמולך. במוקדם או במאוחר תצטרך להתעמת עם מה שעומד בפניך.

קח דף מהעבר. חפור את הריפוי שלך והפך נחוש ועקשני לביצועו. תחזיק במה שאתה מאמין. בקהילה האפרו-אמריקאית אמונתנו הייתה חלק מרכזי ממי שאנחנו ואיך אנו עוברים את זה. זה עשה אותנו חזקים, ויצר עמוד שדרה של פלדה בתוכנו.

אחוז במה שנותן לך תקווה וכוח. חפור את העקבים שלך והאמין שהדברים ישתפרו. מצא את המקום הזה בתוך עצמך שיאפשר לך תקווה. כל מה שאתה צריך לעשות, לשמור על נפש ולב של שלום, עשה זאת.אמונה מדבקת. כשאתה מאמין במשהו וזה נותן לך תקווה וכוח, זה גם נותן לסובבים אותך תקווה.

הוראות וידאו: Gay, black and HIV positive: America's hidden epidemic (אַפּרִיל 2024).