עתידם של ילדים שחורים

• מאי 3, 2024

מה צופן העתיד לילדים שחורים? הדאגות לשלומם העתידי ויכולתן להשיג את כל הדרוש להן בכדי לנהל חיים יצרניים ומוצלחים, מוטלת על דעתם של הורים וסבים רבים.

עם התפתחות מתמשכת של מספרים של מוות בקרב ילדים שחורים צעירים. מאיפה מתחילים? איך נעצור את רצח העם? בלעדיהם אין לנו עתיד. כדי להציל את חייהם של ילדים, צריך להיות שיח ברור, כנה ואזרחי בין כל הצדדים. זה כולל הורים, סבים וסבתות, מורים, מאמנים, מנהיגים בקהילה, כפרים, אנשי בית ספר ואפילו מחלקות משטרה מקומיות ומחלקת הנוער שלהם.

מעצבן לב לראות את מניין ההרוגים בקרב ילדים שחורים - שהוצא לפני שיש להם סיכוי לחיות. החלק העצוב ביותר הוא שמבצעי הפשעים הם ילדים שחורים צעירים אחרים. ילדים שחוו חיים של מבוגר פעמיים מגילם; ילדים שהעולם בו הם חיים ללא רגישות; ילדים שמעולם לא הכירו ונמנעו מהם אהבה, מבנה, משמעת ומשהו קטן כמו תקווה.

עם זאת, יש הרבה ילדים שחורים צעירים שעושים את זה. הם עובדים קשה, עם עתידים בהירים לפניהם. יש כאלו שגדלו באותה סביבה, היו את אותם המאבקים, ובכל זאת מצאו דרך לדחוף קדימה ולעשות את דרכם בעולם הזה. זה כמעט ערובה לכך שהיה להם לפחות אדם אחד בחייהם שעשה את כל ההבדל. אותו אדם אחד שהם יכולים לסמוך עליו, למצוא עידוד ולהיות אחראי למעשיו.

הגיע הזמן שהקהילה כולה תתחיל לעבוד יחד כדי להבטיח את עתידם של ילדים שחורים. אחריות ואחריות צריכים להתרחש. אחרת נמשיך לאבד ילדים: אלה למוות ואחרים לכלא.

מי הפיל את הכדור? מתי התבררנו כל כך באדישות כלפי גידול ילדים, שאנחנו כבר לא מזהים מי הם? מתי התנתקנו כל-כך מבעלי עיניים בעתיד, ואפשרנו לזוועות כאלה להישאר ולהמשיך להתרחש ביישובים? פשוט, מתי הפסקנו לדאוג?

הקהילה השחורה היא שרשרת; מחובר על ידי קישורים רבים. לפעמים השרשרת מקבלת קשרים ויש צורך ליישר אותה. חלק מהקישורים נשרו והותירו את השרשרת. הגיע הזמן לתקן את הקישורים ביישובים שחורים. זה הזמן לעבוד על משפחות ומערכות יחסים עם צעירים ואלה שיש להם השפעה על ילדים.

אם אנו הולכים לגדל גברים ונשים שחורים צעירים חזקים, בריאים ופרודוקטיביים, עלינו להתחיל עכשיו, ואנחנו לא יכולים להשאיר אף אחד בחוץ - לא משנה היכן הם גרים, או מה העמדה הסוציו-אקונומית שלהם בחיים. לכל ילד מגיע סיכוי לחימה במסע הזה שאנו מכנים חיים.

לא ניתן להבין כיצד אנו יכולים לאפשר לסגירת כל כך הרבה בתי ספר ביישובים. זוהי טרוודיה כאשר אנו מקשים על הילדים ללמוד ולקבל את הכלים הדרושים להמשך. זה אפילו יותר חמור כשאנחנו לא עושים דבר כדי לעצור את רצח העם של ילדים מכיוון שאנחנו לא יכולים, כמבוגרים, להתכנס ולעשות מה שנכון לגבי ילדים שחורים ועתידם.

כולנו קשורים בצורה כלשהי או בצורה. לא להאמין כך נותר רק לאמונה שכבר לא אכפת לנו מהקהילה, אלא רק מהעצמי. אנוכיות אינה אופציה כשמדובר בעתידם של ילדים שחורים. חייבת להיות ההתייחסות לחיי אדם הנוהגים לתקדים על פני שמירה עצמית. איננו יכולים להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולהתבונן בחייהם של ילדים שחורים.

הורים, סבים, מנהיגים, אנשי בית ספר, מחלקות משטרה, שלטון מקומי; כולם חייבים לעבוד יחד על מנת לעזור לרפא, להחיות, להחזיר ולהבטיח חיים פרודוקטיביים ועתיד לילדים שחורים. איננו יכולים להצביע ללא הרף מה לא בסדר, אלא לבוא ולהיות חלק מהפתרון שישפיע לא רק על חייהם של ילדים שחורים בהווה, אלא בעתיד.

אנו זקוקים לתכניות ותמריצים חברתיים ובתי ספר להישאר פתוחים. אנו זקוקים לתחושת תקווה ודוגמאות נוספות למה עובד ויפה. עלינו גם לעבוד יחד כדי לצמצם את התקשורת, שבאופן יומיומי לא שואבים אלא תמונות שליליות ומזלזלות. כאשר ילדים רואים זאת ללא הרף; רבים מתחילים לתהות אם נותרה להם תקווה, ואם לא, אז למה לנסות?

הדברים חייבים להשתנות. אנו חייבים לילדים האלה לעשות כל שביכולנו כדי להבטיח שיהיה להם עתיד, ולא יצטרכו להפוך למה שהם רואים סביבם; שהסביבה שלהם לא קובעת מי הם, אלא מחזקת אותם להיות מי שהם רוצים להיות. בואו נחזיר להם את תקוותם.

הוראות וידאו: זהבי שולח מאזין שמתגזען על שחורים לאונן בשירותים כדי שלא יביא ילדים לעולם (מאי 2024).