האם הגדולה

• מאי 7, 2024

בתחילת המאה העשרים התגלה באוסטריה פסל של אישה עגולה מפותלת, המכונה אלת וילנדורף, או הנוגה מווילנדורף. נמצא כי צלמית זו נוצרה לפני 23,000 - 26,000 שנה.

הפסלון הוא הכרה בכך שפעם אחת, נשים זכו לכבוד רב על יכולתן לא רק להעניק חיים אלא לטפח ולטפל בזולת.

ברוב התרבויות יש פולקלור עשיר הקשור לאלות אם, ולמעשה, ישנן עדויות לכך שאלת האם כובדה הרבה לפני שקמה כל דת מבוססת פטריארכלית מאורגנת.

למעשה, המשיכה לעבר האם הגדולה כה חזקה, עד שמאמינים שההתפעלות המודרנית של אימו של ישו היא מעבר מהסגידה של איזיס, כאשר אלת האם הזו תוארה כאישה מניקה תינוק.

מרבית הנשים המודרניות, שחייהן מלאים בעבודה, לחץ וקשיים, עשויות להתקשות לדמיין כי מקבילותיהן הנשיות בתקופה אחרת זכו לכבוד בכך שהן פשוט היו נשים. אבל גם האלה האלה הקדומות נאלצו להתמיד דרך הקשיים שלהן.

רייננון
האלה וולשית זו חיזרה במשך שנה ויום על ידי Pwyll, אדון ארץ דיפד. Pwyll, באהבתו הגדולה לריינון, עובר מספר ניסויים כדי לזכות בידה, לאחר מכן, הם נשואים. עם זאת, אהבתו נבחנת כאשר ריאנון מאוחר יותר מוליד את בנם.

היא ילדה בערב מאי, ולאחר לידה קשה וקשה, נרדמת. משרתות היד שלה נרדמות גם הן, וכשהן מתעוררות למחרת בבוקר הן רואות שהילד נעלם. הם חוששים מהזעם של רייננון, הם הורגים כלב, מורחים את הדם על Rhiannon וטוענים שהיא הרגה את הילד בלילה.

הלורד פויל, שאוהב את אשתו, נקרע בין עדותה של ריינון לפיה היא לא הרגה את ילדם, לבין עדויות הדם וסיפורי המשרתות.

לבסוף, הוא מסכים להעניש אותה (ולא להרוג אותה) בכך שהוא יעביר את כל מבקר בטירה שעל גבה כמו סוס במשך תקופה של שבע שנים. בבדידותה וייאושה, ריינון מגישה ובצייתנות ובסבלנות מבצעת את עונשה.

אחרי מספר שנים, חקלאי מגיע לדיפד, עם ילד צעיר שנראה ממש כמו פויל. הוא מספר לרייאנון שלפני מספר שנים, בערב מאי, הוא רדף אחרי שד שניסה לגנוב את סוסו, ומעד את התינוק. הילדה, שחזרה כעת לפוויל, החזירה את רייננון למקומה הראוי לצדו של פויל.

אינאנה
אינאנה הייתה האלה השומרית שירדה אל העולם התחתון כדי להשתתף בהלוויה של בעלה של אחותה. עם זאת, אחותה, ארישקגל, לא האמינה שמניעי איננה היו טהורים, וגינתה אותה למוות, ואז תלתה את גופה חסר החיים על וו.

אולם בשער השאול עמד חברתה של איננה, נינשובור, שהונחה לקבל עזרה אם אינאנה לא תחזור בעוד שלושה ימים. נינשובור פנה לאל אנקי בבקשת עזרה. הוא יצר שני יצורים כדי לצאת אל העולם התחתון כדי להביא את אינאנה, אך הם נאלצו תחילה לעבור על ארישקגל הזועם, שהיה לידה.

בעוד ארישקגול שכב מתפתל על הרצפה, זועק מכאבים, שני היצורים שיקפו אותה, ועם כל קריאה של "הו, הרחם שלי נקרע", הם היו מגיבים "הו, הרחם שלך נקרע!" ארישקגל כל כך התרגש מהקשב שלהם אליה (זה מאוד בודד להיות אלת העולם התחתון) שהיא העניקה להם טובה. הם ביקשו את חזרתה של אינאנה, אך נאמר להם כי איננה חייבת לשלוח מישהו שיחליף אותה בעולם התחתון.

אינאנה חזרה הביתה למצוא את שני בניה מתאבלים עליה. ואז היא מצאה את בעלה, דומוזי, צוחקת את זה ומסיבה למרות שאשתו מתה.

נחשו מי תפס את מקומה בעולם התחתון!

סיפורו של רייננון הוא תזכורת לכוח הפנימי והעוצמה השוכנים בתוך כולם, וכי לסבול דרך קשיים זה להשיג ענווה וכוח.

הסיפור של אינאנה הוא תזכורת שלפעמים אינך יכול לעשות זאת לבד, ועליך לבקש עזרה כשאתה זקוק לו. חשוב לקבל כמו לתת.

האלות הקדומות התמודדו עם הרבה יותר ממה שכל אדם צריך היה אי פעם צריך, וייתכן שתגלה שיש לך הרבה יותר משותף איתן ממה שחשבת. כבד את האלה הפנימית שלך על ידי ראיית האם הגדולה בכל הדברים ובכל אחד.

עגול, רך,
קצר או גבוה,
האם חיה
בתוך כולנו.

דינה שרה שיר מקורי על האם הגדולה