אידה לופינו - שני סרטים

• אַפּרִיל 29, 2024

אורסון וולס וג'ון קסבטס נחשבים לחלוצי הקולנוע העצמאיים באמריקה; במאים שבחרו ובחירתם מימנו והפיצו את סרטיהם ללא תמיכת אולפן גדול. אידה לופינו הייתה גם פורצת דרך, אבל כפי שמרטין סקורסזה ציין "ההישגים הגדולים שלה כקולנוען נשכחים ברובם והם לא היו צריכים להיות."

בשנת 1947 דחתה לופינו באומץ את הארכת חוזה המשחק שלה עם אולפן האחים וורנר. היא הקימה חברת הפקות עצמאית, "הסרטים", עם הבעל קולייר יאנג, וביימה שישה סרטים עלילתיים בין השנים 1949 - 1953. לופינו רצה שהסרטים שלה יבדקו סוגיות עכשוויות, במיוחד אלה שהשפיעו על חייהן של הנשים. לאחר שעבר על קוד הצנזורה שהיה במקום, לופינו התמודד עם נושאי האמהות וההריון בגיל העשרה ב"לא רצה "(1949) ואונס ב"זעם" (1950).

שני המהדורות שלה משנת 1953, "הטרמפיסט" ו"הביגמיסט ", היו במוקד מאמצי השימור האחרונים. מרשם הקולנוע הלאומי של ארצות הברית בחר את "הטרמפיסט" לשימור בשנת 1998 וקרן הקולנוע של סקורסזה שיתפה פעולה בשמירת "הביגמיסט". שני הסרטים מציגים היבטים של סגנון הסרט נואר, לא מפתיע שכן לופינו כיכב בשני קלאסיקות נואר עבור האחים וורנר: "הם נוהגים בלילה" (1940) ו"סיירה גבוהה "(1941).

"הביגמיסט", בגלל תוארו והדרך היעילה של לופינו מייצב את הסכסוך בסצנת הפתיחה, אינו סרט מתח. הארי גרהאם (אדמונד אובריין), מוכר נוסע, ואשתו חווה (ג'ואן פונטיין) נתונים לבדיקת רקע של סוכנות אימוץ. ראש הסוכנות האידבני מגלה שהארי מקיים בית שני עם פיליס (אידה לופינו) ובנם הפעוט. הארי פורש את עצמו בפני סוכן האימוץ, בידיעה שהוא בהכרח ינחת בבית המשפט.

"הביגמיסט" מצטיין בסירוב לספק לצופה רזולוציה קונקרטית. הסרט מסתיים בלי לגלות את ההשלכות המשפטיות על הארי, ואין שום עימות דרמטי קלישאי בין שתי הנשים בחייו. "הביגמיסטית" היא גם הדוגמה הבודדה של לופינו מביים את עצמה. היא לא רק נותנת הופעה יוצאת מן הכלל כפיליס המגושמת והפגיעה; היא מעוררת הופעות משכנעות של חבריה חברי הקאסט. הסרט אכן סובל מפסקול מופרז. יש שימוש מתמיד, ומיותר, במוזיקה המדגיש את מצב הרוח של כל סצנה.

פגם זה נעדר במותחן המתוח והגמור "הטרמפיסט". בהתבסס על מקרה החיים האמיתי של הרוצח בילי קוק, "הטרמפיסט" הוא סיפור הבריחה בסוף השבוע שלא השתבש. שני חברים, ששיחקו על ידי אדמונד או'בריין ופרנק לאבוי, מרימים טרמפ בדרכם למקסיקו. הנוסע שלהם הוא אמט מאיירס (ויליאם טלמן), רוצח סדרתי שנושא מונטה אינטנסיבית. מאיירס מכריח את הגברים לטיול בשטח שומם ואומר להם "אתה תמות - זו רק שאלה של מתי."

צולם במיומנות מושלמת על ידי הצלם הקולנועי ניקולס מוסוראקה, RKO, "הטרמפיסט" הוא מלא בצילומים מעוררי רוח של רוח ואבק, ענפי עצים וצללים, כולם תורמים לרגש המתוח של הסיפור. היבט משמעותי נוסף בסרט הוא סירובה של לופינו להציג את דמויותיה המקסיקניות בצורה סטראוטיפית. לופינו, שהעריך ריאליזם, את דמויותיה המקסיקניות דוברות ספרדית ואינו מתרגם את הדיאלוג. היא מכבדת מספיק את הקהל שלה כדי לא לעשות את כל העבודה בשבילנו.

כאשר החברה שלה, "יוצרי הסרטים", פשטה את הרגל (בחלקה בגלל הניהול הכספי הלקוי של קולייר יאנג), לופינו פנה לטלוויזיה. היא ביימה כמעט 100 פרקים לסדרות טלוויזיה כמו "Have Gun Will Travel", "The Fugitive", "The Big Valley" ו- "Gunsmoke". בזמן שלופינו המשיכה לפעול, המקום המועדף עליה היה מאחורי המצלמה.

"הביגמיסט" ו- "הטרמפיסט", כמו גם "קשה, מהיר ויפה" (1951) ו"הצרה עם המלאכים ", שביימה אידה לופינו לתמונות קולומביה בשנת 1966, זמינים כולם בווידיאו של אמזון. צפיתי בשני הסרטים שנדונו בסקירה על חשבוני. ביקורת פורסמה בתאריך 20/20/2016.

הוראות וידאו: Learn English with Movies – Lady Bird (אַפּרִיל 2024).