צינור Keystone ורווחת בעלי חיים
קבורה בתוך שטר התעבורה HR-HR7 בן 91 העמודים, מעניקה מעשה מטריד ומוגדר בקצרה שאינו קשור למערכות התחבורה האמריקאיות. ההצעה כוללת נושאים רלוונטיים כמו כביש מהיר, תחבורה ציבורית, מסילה ושיט, למעט הגדול למדי בחוק הגישה לאנרגיה בצפון אמריקה, שבאופן מוחלט מערער את דחייתו של הנשיא אובמה להרחיב את צינור הקיסטון.

מטרת הרחבת צינור ה- Keystone היא לאפשר לקנדה לשלוח שמן טאר סנדס מלוכלך מאלברטה היישר דרך לב הארץ האמריקני לטקסס, שם ייצא הדלק לסין. ההערכה היא שההרחבה תעלה לאמריקה 8,000,000,000,000 דולר לבנייה. תוכנית זו קוראת לצינורות לעבור דרך מונטנה, דקוטה הדרומית, נברסקה, קנזס, אוקלהומה וטקסס, שם מגדלים רוב חיות משק במדינה. חמש מתוך שש המדינות שנפגעו מגדלות את כמות הבקר הגבוהה ביותר באמריקה, שהיא התעשייה החקלאית הגדולה ביותר במדינה הן מקומית והן בינלאומית. לשפכי נפט באזורים אלה תהיה השפעה מיידית על משאבי האדמה, המים והיבול הדרושים לקיום חיי בעלי חיים ואדם.

הקונגרס קבע כי הנציבות הפדרלית לאנרגיה הפדרלית (FERC) נדרשת להוציא היתר לבניית צינור הקיסטון והיא אמורה לעשות זאת תוך 30 יום מקבלת הבקשה. עם זאת, אם "FERC לא מצליחה לפעול בבקשה תוך 30 יום, יראו את ההיתר כמוצא עם תום 30 הימים." יתר על כן, הקונגרס הצהיר בעקשנות, "לא נדרשים אישורי נשיאות להקמת פרויקט צינור ה- Keystone XL." לא יאומן, הקונגרס מרחיק לכת עוד יותר על ידי ביטול החוק הלאומי למדיניות סביבתית משנת 1969 כלא רלוונטי והצהיר כי אין צורך לשקול אותו לצורך אישור היתר.

מעשים אחרים שעל גוף הקונגרס לראות גם הם אינם רלוונטיים הם תיקון קלי ארצות הברית, חוק מינים בסכנת הכחדה, חוק הדייג בקנדה, והאמנה הבינלאומית להגנת הטבע ושמירת חיות הבר, שכן כל אחת מהפעולות הללו מופרות באופן פעיל על ידי קנדה והן ארצות הברית עם המשך השימוש בחולות טאר. בנוסף להרס האפשרי לאזור הארץ הארץ, התוכנית הצפון אמריקאית מפילה פסולת לשמורות חיות בר מוגנות ודרכי מים המשמידים מינים עצומים של דגים, ציפורים וחיות בר. יתרה מזאת, שטחים ילידים מתקצרים ומותירים רבים חולים וחסרי בית.

הקונגרס מאמין שהוא מחזיק בשלטון על אמריקה מכיוון שהוא מאיים ישירות על כיבוי המימון התומך ברשת התחבורה של המדינה עד 28 בספטמבר 2012 אלא אם כן תאושר תוכנית הצינור של Keystone. מלבד שאזרחים אמריקאים מאוימים ישירות, הקונגרס מחסיר את זכויותיו על ידי גניזת סמכות נשיאותית וכן מכריח את החקלאים לוותר על חלקים מאדמותיהם, כך שצינור יכול לעבור ישירות דרכה. לפני שנבחרים יתמודדו עם איומי הקונגרס, יהיה זה נבון לסקור את ההיסטוריה של האומה כדי לגייס את עתידה של הארץ הלבנה של אמריקה.

היסטוריית נפט ועתיד חקלאות:
  • בשנים 2001 עד 2011 נשפכה באמריקה 679,012 טונות של נפט, שהם כ -2,091,356,996 גלונים. עלות בחירת הבחירה הייתה כ -517,923,057 דולר ואילו הקנסות שהוטלו על חברות נפט האחראיות הישירות לשפכים היו רק 163,705,050 דולר.
  • ההערכה היא כי 12,800,000 בוחרים הם ללא עבודה באופן קבוע. הרחבת צינור ה- Keystone מספקת שום מקום קבוע בעבודה לאמריקאים והיא צפויה להעסיק באופן זמני כ -5,000 עובדים. הקונגרס אינו מציע פתרונות עבודה עם הרחבת צנרת רק לבעיות קבועות.
  • ארה"ב אינה מספקת משאב דלק נוסף, אך המדינה נוטלת על עצמה את כל הסיכונים וההשלכות של נשפכות נפט בלתי נמנעות.
  • ענף הבקר מקנה את הכלכלה האמריקאית בכ- 142,000,000,000 דולר בשנה.
  • חיות משק עוזרות להעניק יציבות לכלכלה המוטה ומקור חלבון לשמירה על גוף בריא.
במקום להמשיך במאמץ ההתרחבות חסר התוחלת, שקול לשכור קבוע בוחרים לניהול ושמירה על גישות נפט קיימות כדי למנוע נשפכות ולייצא משאבי נפט אלה. זה לא רק שמספק תעסוקה ארוכת טווח לאזרחים, זה מגן על שטחי החווה של המדינה ומספק זרם הכנסות מוגבר באמצעות ייצוא משאב מבוזבז שבעבר. בנוסף, הוא מסייע בהפחתת הרס פלנטרי קבוע של אדמה פורייה, משאבי מים ועוזר להפחתת ההתחממות הפלנטרית.

למעוניינים, חתמו על צינור עצירת הקיסטון מתוך Decimating Animals Heartlands.

רוצים ללמוד עוד? זרם, שכר או קנה דיבור חופשי: ג'ון פרקינס לקורס התרסקות העיניים.

הוראות וידאו: Garth Lenz: The true cost of oil (מאי 2024).