סנטה קלאוס שנחטף מאת ל. פרנק באום

• מאי 5, 2024

"סנטה קלאוס שנחטף" נכתב על ידי ל. פרנק באום בשנת 1904. הוא הופיע במקור במגזין ההוצאה לאור של חברת Butterwick תחת הכותרת "The Delineator." במגזין זה הוצגו דפוסי התפירה, הרקמה והמחט של החברה בנוסף לעבודות קצרות של בדיוני ומאמרי עזרה עצמית.

הסיפור היה מאוד משעשע ועצם הרעיון של סנטה שנחשף לחטיפה יכול להיות רעיון משעשע עבור רוב ההורים המודרניים.
הסיפור נרגע באזור מיתי מלא ישויות טובות ומאושרות: "נחלים מגחכים, רוחות שריקות עליזות, פיות ונוקים" (אני לא יודע מה זה נוק).

ארץ הסיפוק הזו נקראה עמק הצוחק והיא הייתה ליד הר גדול שהכיל אוסף מערות המאוכלסות ב"דמונים של אנוכיות, קנאה, שנאה, זדון ותשובה. "

כן, תשובה משונה מספיק נחשבה לדמון ומצאתי את עצמי נאבק עם האפיון הזה, אבל אחזור לזה מעט אחר כך.

הדמונים האלה היו מוטרדים מכיוון שלא היו להם ביקורים של הילדים במהלך תקופת החגים. כך . . . במאמץ לשנות שניסו לראשונה להסביר או לפתות את סנטה להשפיע על ילדים לבקר במערות שלהם. זה לא עבד בכלל בשבילם, אז הם התכוונו לחטוף אותו.

סנטה המסכן. . . הם ירו לעברו חבל כשהוא עשה את סיבוביו בערב חג המולד שעטף את גופו הגלידה של הג'לי והושיט אותו ממזחלתו, וגרם לו להחליק את הפנים תחילה אל השלג. לאיל לא היה מושג מה קורה כשזינקו לאוויר הלילה הקר בלעדיו. באופן מדהים, אף אחד מהצעצועים לא נפל.

אני יודע שזה לא נשמע כמו זה כרגע אבל סנטה היה בחור די חכם. הוא השתתף בכמה מהעוזרים האהובים עליו: Nuter the Ryl, Peter Peter Knook, Kilter the Pixie ו- Wisk the Fairy. הם "היו תחובים היטב מתחת למושב, שם הרוח החדה לא הצליחה להגיע אליהם."

כעבור זמן מה הם הבינו שמשהו לא בסדר והסתכלו על המושב כדי להבריח איילים מתחת לאור הירח.

בינתיים, הדמונים חישקו את סנטה ונשאו אותו למערות שלהם, שם הם כבשו אותו אל חומת סלע ועינו אותו בפיתויים שלהם כשכל אחד מהם שמר עליו לאורך כל הלילה.

אוסף העוזרים הקטן התלבט בינם לבין עצמם במזחלתו של סנטה כיצד עליהם להתקדם: הצילו תחילה את סנטה או העבירו מתנות לחג המולד. למזלם של אושרם של הילדים הם בחרו באחרון אך לא בלי כמה טעויות. ילד קטן אחד קיבל ערכת תפירה וילדה קטנה אחת קיבלה תוף.

סנטה נלחם מפיתויי הדמונים אך הוא דאג מאוד לילדים. הדמון האחרון לפנות לסנטה היה זה של התשובה.

דמון התשובה תואר כ"תווי פנים עדינות ומעודנות, וקולו היה רך ונעים בנימה. " הוא הודה בסנטה שהדמונים האחרים לא סמכו עליו ושהוא חזר בתרומתו לחטיפה.

כך . . . שעת התשובה שחררה את סנטה דרך דלת אחורית במערה שלו, המאפשרת את השמש והאוויר הצח.

אני חושב שבאום היה צריך לשנות את שם הדמון ל"חרטה "כי זה היה מתאים יותר, במיוחד בתקופת חג המולד של השנה. נראה כי חרטה קשורה אליו יותר אשמה וזה יכול להיות הרסני מאוד לחייו. חזרה בתשובה היא הכרחית אבל להיות מודאג יתר על המידה זה לא.

עוזריו של סנטה סיימו את משלוח הצעצועים כמה נחירות לפני שהילדים התעוררו, אספו כל יצור קסום באזורם ופנו למערות הדמון כדי להציל אותו. למרבה המזל, סנטה פגש את צבא האהבה הנחוש הזה בעצה זו.

"זה חסר תועלת לרדוף אחר הדמונים", אמר סנטה קלאוס לצבא, "יש להם את מקומם בעולם ולעולם לא ניתן להשמיד אותם. אבל זה חבל מאוד," הוא המשיך ברהיטות.

חג המולד ניצל, אף אחד מהילדים לא ביקר בדמונים, הילדה הקטנה שקיבלה בטעות תוף השיגה בובה, והילד הקטן עם ערכת התפירה קיבל זוג מגפיים.

באום הוא שם נוסטלגי להכרה. הוא היה הסופר והיוצר של חביב ילדות שהפך לקלאסיקה של מסך כסוף בשם "הקוסם המופלא של עוז."