משפחות מאמצות גדולות

• אַפּרִיל 30, 2024

משפחה טיפוסית היא בין שניים לשלושה ילדים מלידה או מאימוץ, אך משפחות מסוימות לא רק עוברות את המציאות הזו אלא הן פשוט מפוצצות את המציאות הזו מהמציאות. ישנן נשים רווקות אפילו שגדלו למעלה משלושים ילדים. השאלה היא האם עלינו לתמוך במשפחות הגדולות מהחיים?

התשובה היא כמובן כן, ולמרות שאמרו לי משפחות רבות שהן מרגישות שמשפחות אלה לוקחות ילדים שיכולים להיות מאומצים על ידי משפחות קטנות אחרות שמחפשות משפחות, אני לא מסכים עם זה. מרבית המשפחות הללו בנויות בדרך כלל מקבוצות משפחתיות גדולות. באופן כללי אני מתכוון לפחות לארבעה ובמקרים מסוימים שבעה ומעלה. מעבר לקבוצות האחים הגדולות הם מאמצים ילדים גדולים יותר, ומעבר לכך הם מאמצים ילדים "צעירים" יותר עם הנושאים שמשפחות רבות לא מוכנות לקחת (RAD, FAS, Austism). לעתים נדירות הם לוקחים תינוק הם תינוקות שנחשבים לסיכון גבוה, שאובחנים כבר כחולי מחלה מתישה או שיש להם היסטוריה משפחתית של הפרעה בבריאות הנפש (סכיזופרניה היא הנפוצה ביותר).

בעוד שאדם מבחוץ שנכנס פנימה יתקשה לזכור את השמות שהולכים עם פרצופים (ובאמת שמות מסוימים עשויים לחפוף מילדים מאומצים), ההורים המאמצים של הילדים האלה מוקדשים ללא סוף לאימוץ, וחשוב מכך הילדים שלהם.

מעבר למציאות זו ישנה השקפה הנוקשה והריאליסטית יותר שלפעמים נשפחות משפחות אלה. הם נכנסים לחנויות עם רק חלק ממשפחתם ומקבלים מבטים מזרים. כאשר לילד שעבר טראומה יש התכה במעבר השלושה, ההורים האלה הם אלה ששופטים, אף אחד לא עוצר לחשוב על המציאות של ילד עם RAD, PTSD או ODD. אלה ההורים שנשאלים "אז אילו ילדים הם ה"אמיתיים" שלך? " כל הזמן האוזניים הקטנות ששומעות זאת למעט הערה שיפוטית.


אני יראת כבוד מכוחן של המשפחות האלה לא רק לגדל את הילדים שאף משפחה אחרת לא מרגישה שהיא מצוידת בהן, אלא גם על כך שהיא עושה זאת ללא תמיכה. הם עושים עבודה שאף אחד אחר אינו מוכן בזמן ששאר העולם שופט את מאמציו ומאשים אותם בבעיות שהיו קיימות הרבה לפני שילד הצטרף למשפחתם. אני מכיר שתי משפחות כאלה באופן אישי ובזמן הזה הייתי רוצה להוריד את הכובע לאמהות והאבות המדהימים האלה.

הוראות וידאו: משפחת רגב משפחה אחרת קריירה קרייריסטים משפחה מודל 2018 (אַפּרִיל 2024).