עובדות טריוויה, פולקלור ועובדות אקראיות של מפלי הניאגרה
מפלי הניאגרה מורכבים למעשה משלושה מפלים עיקריים, שניים הנופלים ברובם בארצות הברית ואחד הנופל ברובם בקנדה. המפלים בארצות הברית נקראים מפלי אמריקה ומפלי כלות הרעלה, והמפלים בקנדה נקראים מפלי פרסה.

לפעמים, המפלים האמריקאים נקראים מפלי הקשת, ומפלי רעלה הכלות נקראים מפלי לונה.

90% מהמים הזורמים מעל מפלי הניאגרה זורמים מעל מפלי הפרסה.

מפלי הניאגרה היו בעבר חזקים יותר; בימינו, חלק ניכר ממי נהר הניאגרה משמשים לכוח הידרואלקטרי, והמפעל ההידרואלקטרי פועל ביתר שאת בלילה, כאשר נראה כי המפלים באמת מאטים לא מעט.

ב -12,500 השנים האחרונות, מפלי הניאגרה עברו 7 מייל במעלה נהר הניאגרה, ואכלו את הסלע מעט אחר תנועה.

שבעה אנשים עברו על מפלי הניאגרה בחבית, בפעלולי נועזות. רק ארבעה מהם חיו.

מעל 20 מיליון איש פוקדים את מפלי הניאגרה בכל שנה.

בשנת 1960, סירה שהובילה שלושה נוסעים - גבר מבוגר, ילדה מתבגרת וילד קטן - התהפכה במפלים מעל מפלי הפרסה. הילדה המתבגרת נמשכה למקום מבטחים בראש המפלים. האיש נפטר, בין אם בגלל הנפילה ובין אם בגלל המים הנגועים הנוראים. אבל הילד הקטן עבר על המפלים והתרומם בתחתית, לבש את מעיל ההצלה שלו ונטול פגע יחסית. הילד הקטן הזה, רוג'ר וודוורד, היה האדם הידוע היחיד ששרד את מפלי הפרסה ואת המפלים למטה ללא כל סוג של הגנה.

רד היל היה אדם שגדל במפלי הניאגרה, ואגדה מקומית. הוא הציל עד 28 אנשים מהמים, מעל או מתחת למפלים, ומשך מעל 150 גופות מהמים במהלך חייו.

מפלי ניאגרה התייבשו בשנת 1848, מכיוון שסופת קרח גרמה להתגברות של צבר קרח בנהר ולמעשה סכר את הנהר במשך יום אחד.

המים הזורמים מעל מפלי הניאגרה הם ירוקים-כחולים, בגלל שילוב של אצות ושכחת צפחה מרוסקת ושקע פצלי. לפעמים, לאחר סערות, שמעוררות עפר בקרקעית הנהר והאגמים הגדולים, המים משחירים בקצרה.

בקצב השחיקה הנוכחי, מפלי הניאגרה ייעלמו בעוד 50,000 שנה, ויהיו פשוט נהר שיוצא היישר מאגם אריה.