אחיות כששמש זורחת - ביקורת ספרים
אחיות כששמש זורחת מאת קתרין האוונר הוא הספר הראשון ביותר בו נתקלתי אי פעם בנושא הגמילה הלילית. עם איורי צבעי מים מקסימים של שרה בורייר, הספר מראה אמא, אבא ופעוט שהולכים לישון ומלמדת ילד שסיעוד קורה רק כשהשמש זורחת. הספר יפה לחלוטין ומציע גישה נהדרת ליזום גמילה לילית.

פגשתי את קתרין לפני מספר שנים, למעשה, מכיוון ששנינו היו מנהיגי פרקי רשת אמהות הוליסטיות. אמנם טרם נפגשנו באופן אישי, אך הערכתי אותה כאם אופקת-עין וכדוברת מניקה / הורות עדינה. התבוננתי בעניין מאז שהיא הגתה את הרעיון לראשונה - כמו כל כך הרבה מאיתנו האמהות שאומרות "אני צריכה לכתוב ספר על איקס" - אבל אני כל כך גאה בה שהפכה את זה למציאות. אני שמח שנשלחו לאחד מעותקי הביקורת הראשונים הלוהטים מהעיתונות.

בעיקרו של דבר, הספר מסביר לילדים שבדיוק כשמחשיך דרך החלון בלילה שאמא, אבא ותינוק הולכים לישון, וכך גם "אחיות". כשהתינוק מתעורר וזה עדיין חשוך, זה עדיין הזמן לישון (ולהתכרבל), אבל כשהשמש זורחת, הגיע הזמן לאחיות. הטקסט פשוט ואוהב; האיורים באמת יפים ומוסיפים לאופי העדין של הספר. ראוי לציין כי הפעוט בספר נמשך בזהירות להיות ילד או ילדה מקסימים, באופן משכנע להפליא ולא משנה באיזו דרך אתה מסתכל עליו.

ראשית אני אומר שהשבת החלב "למיטה" בלילה זה בדיוק איך שהלמתי גמתי את בתי בת השנתיים וחצי. אם ברצונך לנסות זאת, הקפד להתחיל לדון במושגים של יום / אור ולילה / חושך. עד שהילד מסוגל לזהות ולהבחין בין לילה ליום, אין זה מועיל לומר להם שחלב מיועד לשעות היום והשינה היא לילית. אני חושב שהספר הזה מספק כלי מצוין לאם עם ילד בשלב זה שמוכן להיות מסוגל להפסיק להניק בלילה.

עם זאת ישנם כמה דברים בספר שעשויים להגביל את התועלת שלו לכמה משפחות. הראשונה היא בחירת המילים "אחיות". יש הרבה מילים להנקה, ולכן היה קשה למצוא מונח שהיה חל על כל המשפחות. אמנם זה מתוק, ילד שלא משתמש במונח זה לא היה מוצא את המסר של הספר ברור למדי ללא הסבר נוסף. עם זאת, ניסוח הספר מקל על החלפתו באופן מושלם במונח הבחירה. קראתי את זה עם "חלב של אימא", וזה מה שכינתה בתי הצעירה הנקה, ומהכותרת עד הסוף זה עבד מצוין. מכיוון ש"קהל היעד "הוא קוראי קדם, זהו פיתרון סביר לחלוטין.

מאתגר יותר עבור חלקים, מכיוון שהוא מתקשר באמצעות האיורים כמו גם המילים הוא שהמשפחה ישנה באופן מלא. בחירת שינה - עריסות, מיטות משפחתיות וכל אפשרות בין לבין משתנה מאוד בין המשפחות. ילדיי ישנו איתי עד 9 חודשים בערך, אך אז לא הצליחו לישון בהצלחה במיטתי בסמוך לחלב אם. לאחר הזמן הזה, למורת רוחי העייפה, הייתי צריך לינוק בחדרים שלהם כמה פעמים בלילה עד שהם היו מוכנים להסתדר כל הלילה.

אז החלקים של הספר שבהם אמא, אבא ותינוק הולכים לישון יחד וכשהתינוק ואמא מתכרבלים חזרה לישון בלילה היו לא יועילים לילדים שלי. אני לא מבזה את קתרין, עצמה ישנה משותפת, את הבחירה הזו - יש כל כך מעט ספרים בחוץ ללא עריסות ובקבוקים שזה יכול להיות לשותפים! עם זאת, זה היה מסובך לגרום לזה לעבוד עבור בתי, ואני רציתי לספר כזה כשהייתי בשלב זה.

בתור הערת אזהרה אחרונה, המשפחה בספר לבנה באופן בלתי נתפס ובאופן מסורתי אמא-אבא. מכיוון שהספר ממחיש משפחה אחת בלבד מהשינה ועד הבוקר, לא הייתה הרבה הזדמנות לגיוון. בעוד שהאיורים כל כך יפים אני מהסס לבקר, אני צריך לתהות אם לא הייתה דרך לצייר את המשפחה בצורה פחות ספציפית לגזעית.

בסך הכל, הרעיון של הספר הזה עבר זמן רב ואני שמח כל כך שהוא סוף סוף כאן. עבור אותם פעוטות הגמילה הלילה זו מתנה נפלאה, אך עשויה לדרוש שינוי כלשהו כדי להתאים לפרטים הקטנים של משפחה מסוימת. הכובעים שלי לקתרין כתבו ספר שרבים חפשו אליו בצורה כל כך אוהבת ויפה. זו הייתה זכות לראות את הספר מתגשם במהלך החודשים הרבים האלה ולדעת איזה עמל אהבה מייצג הספר באמת. אני יודע שזה ישפיע על חייהן של הרבה משפחות מניקות.

נכון לעכשיו, הספר זמין רק דרך אתר המחבר בכתובת //www.nursiesbook.com.