פוליטיקלי קורקט נגד. שיחה אמיתית

• אַפּרִיל 28, 2024

בעולם בו כולם הופכים להיות כל כך אובססיביים להוויה פוליטיקלי קורקט, מתי אנחנו רק אומרים מה זה שבלב שלנו ומה אנחנו מרגישים בלי לפחד מההשלכה? מתי אנו מקבלים בכנות את האפשרות לדבר את דעתנו - לא להתעלם או לשפוט או לגנות - אלא להעביר בכנות את מה שאנחנו חושבים מבלי שמישהו מאשים אותנו שאנחנו חסרי רגישות או שאינם מודעים לכך?

רגיש מדי

האם העולם פשוט נעשה רגיש מדי? האם אנו מגיבים יתר על המידה לרוב הדברים שלפני שנים פשוט היו מעוררים שיחה מעניינת, ונחשבו מעוררים מחשבה? נראה כי עם היכולת של מה שאנו אומרים ועושים לעבור ויראלי תוך דקות ספורות, ניכרת התנגשות רבה כאשר אנשים מדברים על דעתם ומעניקים תובנה לגבי מי הם ואיך הם חושבים.
זה היה שיעור חיים שגדל שהשאלה המטומטמת היחידה הייתה השאלה שלא נשאלה. בנוסף, הדרך הטובה ביותר לקבל מידע ולרכוש ידע כל דבר היה לברר ולהמשיך לשאול ולדבר על כך עד שתקבל הבנה ברורה בעניין.

מה מחוץ לתחום

עם זאת נראה כי אנשים מסוימים חשים שצריך להשאיר נושאים ושיחה מסוימים להגדרות אינטימיות יותר. אנו לא צריכים לדון בפתיחות במה שאנחנו מרגישים או חושבים בלי לשקול במודע את רגשותיהם של אחרים, או את האפשרות לפגוע בקבוצה מסוימת של אנשים. אם ההיגיון הזה מתנהל; אז איך נגיע להבנה לגבי דברים שאנחנו לא יודעים או מבינים? כיצד ניתן ליידע מישהו על הידע הדרוש להם בכדי לקבל החלטות קולות?

אם מישהו לא מבין את אורח חייו של האדם, בחירתו, אמונתו או אפילו עמדה פוליטית - האם לא יהיה זה נבון לשאול כדי שתבין הבנה במקום להאמין או לחשוב משהו בבורות? יותר מדי אנשים הולכים על קליפות ביצה, חוששים להעליב מישהו או ללעוג להם על כך שהם שואלים שאלה כנה וכנה. איפשהו לאורך התור אנו אובססיביים לומר את הדבר הנכון ולא "לפגוע" בתחושה של מישהו, שאנחנו שוכחים את אמנות השיחה.

אובדן השיחה האישית

אולי זהו! חוסר השיחה - פנים אל פנים - במקום לשלוח הודעות טקסט, העברת הודעות או דוא"ל. היכולת להביט באדם בעיניים, או להחזיק יד, או לשתף משקה וארוחה על פני שיחה טובה, מה שמאפשר אחד לשני ללמוד על האחר. נראה כאילו ככל שהמדיה והטכנולוגיה החברתית התקדמו, פחתה היכולת שלנו להתחבר זה לזה וללמוד זה מזה.

ככל שהקדמנו במאמצים הטכנולוגיים שלנו, נכה נכה רגשית. אנחנו יכולים להתחבא מאחורי המסכים שלנו, מאחורי הגאדג'טים שלנו ולהיות מי שאנחנו רוצים, לערוך את מה שאנחנו אומרים, אבל לעולם לא להראות ולהיות מי שאנחנו באמת. כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצבים חברתיים מאחורי כל החומרה, אנו אובדי עצות למילים, ואנחנו נעשים כשירים בקיום שיחה מחשש לומר דבר לא נכון.

אמור למה אתה מתכוון ושאל מה אתה רוצה

תמיד נכון להתחשב ברגשותיו של אדם אחר, ולא לפסוק שיפוט על אף אדם. ובאותה עת, נכון לדבר על מה שבלבכם ובמוחכם, ולשאול את השאלות שיעניקו לכם הבנה וצלילות בכל עניין נתון.

כדי לצמוח בחיים האלה עלינו להיות מוכנים ללמוד ולהתפתח מחוץ לבועה הנוחה שלנו. עלינו להיות מוכנים לנהל שיחות שאולי איננו מסכימים איתם, אך יעניקו לנו הבנה ואולי אפילו אמפתיה.
הגיע הזמן לנהל שיחות אמיתיות, כנות ובלתי מעצורים מבלי לחשוש שהואשמו בשיפוט, בורות או לא נכונות פוליטית. אם לא נשאל, איך נדע? אם לא נדבר, איך נבין?

הוראות וידאו: חיים חדשים - שיחה 784 - האמת מאחורי הפוליטיקלי קורקט (אַפּרִיל 2024).