סינכרוניות

• אַפּרִיל 29, 2024

האם אירועים פלאים אי פעם קורים לך? לקרל יונג, לפסיכולוג המפורסם היה שם לאותם אירועים - סינכרוניות. דוגמא יכולה להיות אם היית מטייל ביער עם חבר, ואמרת לחברך שחלמת על שועל, ופתאום שועל יצא מהמברשת. צירוף מקרים? אולי, אבל סוג כזה של סינכרוניות קורה במוזיקה כל הזמן.

כל מוזיקאי שניגן בלהקה יגיד לך שאחרי כמות מסוימת של נגינה, כל הנגנים יודעים מתי לעצור יחד באופן בלתי צפוי באמצע מנגינה, מתי זמר הולך לנסות סיום אחר או מתי המוסיקה עשויה להופיע כיוון אחר.

"הנגינה הזו בסנכרון" עם מוזיקאים אחרים - כשאתה מוצא את עצמך עושה משהו חריג שמתגלה כהפתעה נחמד, אבל כולם עקבו אחריך - זה כמעט כמו טלפתיה לא מתוכננת. וכשזה קורה, כל אחד מחברי הלהקה יודע את זה בו זמנית.

שיחקתי בהופעה בשבוע שעבר עם זמר חדש. זה היה אחד מאותם רגעים נדירים שבהם הכל מתכנס ושניכם וגם הקהל נישאים לגבהים חדשים.

מכיוון שלא היה מעט זמן להתאמן יחד לפני התפקיד, היינו צריכים להקשיב זה לזה בתפיסות עדינות במיוחד. כאילו הוצאנו את האנטנות שלנו, התכוונו זה לזה לשמוע את הדקויות העדינות ביותר.

הזמרת רצתה להעניק לקהל חוויה אחרת ולכן היא הייתה מוכנה לקחת סיכונים יוצאי דופן, תוך שהיא מנסה וריאציות של ניגונים במקום.

הקשבתי כמו נץ, מנסה לעטוף את הפסנתר שלי מנגן סביב קולה. "רכבתי" איתה בכל סיבוב, שמתי תחתיה אקורד לתמיכה, נותנת לקולה להתעופף כשהיא רוצה ולהקל משם כדי להימנע מהתערבות בזה על ידי שלא שיחקה דבר ברגע ואז הצטרף אליה שוב כשהיא עומדת "לנחות. "

סוג זה של משחק יכול להיות חוויה אינטנסיבית, מכיוון שאתה מקשיב בכמה רמות. אתה עוקב אחר מפת השיר כפי שנכתב, אבל אתה גם מקשיב לאן המנגינה המאולתרת החדשה הולכת. ואם זה נעשה טוב, הקהל מועבר איתך למסע החיפושים שלך.

אתה יודע שהשגת משהו שונה כשאתה מסיים שיר ואין שום דבר מלבד שתיקה, כי זו שתיקה של יראה והערכה, של קהל העדים לחוקר, ההרפתקן. וכאשר מחיאות הכפיים פוגעות בך, ואתה יוצא ממצב הגישוש שלך ובחזרה לכדור הארץ, חיוכיהם ומחיאות כפיים של האנשים מודיעים לך שהם נסעו איתך.

כל טוב,


אלן,
עורך המוזיקאי של CoffeBreakBlog