שלוש אגדות חסכון בעכברים קטנים

• מאי 9, 2024

לפעמים סיפור מלמד טוב יותר מאשר מאמר. מדוע לא לנסוע לאורך שלושת העכברים הקטנים האלה לומדים שיעור חיסכון חשוב?


שלוש אגדות חסכון בעכברים קטנים


שלושה עכברים קטנים חלקו בית חווה עם האיכר בראון ומשפחתו. במשך שנים רבות החיים היו טובים. היבולים היו בשפע והאוכל היה בשפע. כל שנה שלושת העכברים אכלו טוב. נותרו גם המון.

מבין שלושת העכברים טום, הזקן ביותר, היה החסכני ביותר. אחיו, ג'רי וסאל, היו מנידים בראשם ונואשים ממנו.

"אתה לא צריך לחסוך כל כך הרבה, טום." הם היו אומרים. בכל שנה טום היה מתאפק בכמה גרגרי תירס שמצא לאחר הקטיף. בכל אביב הוא היה נוטע כמה גרגרים כאשר החקלאי בראון נטע. בכל סתיו הוא היה מציל כמעט את כל יבולו.

ג'רי, השני הבכור, הציל מעט מהאוכל שמצא גם הוא. הוא מעולם לא שתל כדי להגדיל את יבולו אך הוא הציל כמחצית מהתירס שהיה לו. הוא לא הצליח להבין את הרצון של טום לעבוד כדי לצמוח יותר, אבל הוא אהב שיש קצת תירס בשמורה.

סאל, הצעיר מבין האחים, לא הציל דבר. לפחות לא משנה לשנה. אם היה לו שאריות כלשהי עד הקציר הבא, הוא היה זורק מסיבה. הוא ואורחיו יאכלו את כל התירס הישן וחלק טוב מהחדשים.

כל האחים הצליחו מאוד עד לשנת היבול כולם נכשלו. היה קיץ משונה עם סופות ברד ומזג אוויר קר. כשהגיע הקציר, היבולים כולם נהרסו. האיכר בראון ומשפחתו נאלצו למנות את מה שאכלו. משמעות הדבר לא הייתה שום תירס ולא פירורים לעכברים.

המסיק של טום לא היה טוב יותר. אבל נשארו לו הרבה תירס. גם ג'רי עשה. למרבה המזל, גם סאל עשה זאת מכיוון שלא זרק את מפלגתו במשך השנה. היו הרבה עכברים עצובים שצפו למסיבה של סאל כדי לאכול. אבל סאל שמר לעצמו את התירס.

החורף ההוא היה מחוספס אך כל העכברים שרדו. חלקם נאלצו להתרחק כדי למצוא אוכל ואילו אחרים התחננו בפני טום וג'רי על תירס. באדיבות לב הם חילקו קצת תירס, אך שמרו על כמה לעתיד לבוא.

האביב הגיע ולכולם היה אוכל שוב. החורף הרע היה זיכרון רחוק עבור רובם. אבל טום נזכר. הפריע לו שיבול התירס שלו לא הניב בשנה שעברה. אז הוא החליט לשתול גם קצת חיטה. זה עבד טוב שהחיטה הצליחה מאוד באותה השנה. תירס שוב הפיק גרוע. הפעם טום אחסן כמה שיותר חיטה ותירס.

שוב, אחיו חשבו שהוא לא שפוי. "למה ללכת לכל כך הרבה עבודה?" הם היו אומרים. "הרעב הגדול היה לפני עשרות שנים. זה לא יקרה שוב."

"מה עם החורף האחרון?" טום היה אומר. "תזכרי את זה?"

"זה היה פליק. זה לא יקרה שוב." ג'רי וסאל אמרו. טום ציין שג'רי המשיך לחסוך כמו תמיד וסאל לא הציל. כמו תמיד.

ואז הושחת יבול השנה שלאחר מכן. גם תירס וגם חיטה. שוב, טום וג'רי עזרו. אבל אז הגיע הרעב האמיתי. בשנים שלאחר מכן שום דבר לא צמח. טום ניסה בכל שנה, אך לא קיבל תשואה. כך גם איכר בראון.

בשלב זה לא היה לסאל כלום. הוא עבר לגור עם ג'רי זמן מה אחורה. עכברים רבים ורבים עזבו את האזור כדי למצוא אוכל במקומות אחרים. האיכר בראון ואשתו הלכו שניהם לעבוד בחנות כדי להרוויח כסף לקנות אוכל.

גם לג'רי כמעט לא היה כסף. טום עזר לעכברים רבים וגם לאחיו. החנויות שלו הצטמצמו, אך עדיין היה לו אוכל. ג'רי וסאל באו לגור איתו. סאל קיווה שהוא הציל כשהיה יכול. ג'רי איחל שחסך יותר. שניהם כבר לא צחקו על טום. למרבה המזל, הקציר של השנה הבאה היה טוב. טום, ג'רי וסאל עבדו כולם בכדי לשתול, לקצור ולהציל את הגידולים שלהם. מי ידע מה העתיד יביא?

מוסר הסיפור - חסוך את הכסף שלך והשקיע בדברים שצומחים ויחזירו לך כמו דיבידנדים.

הוראות וידאו: עולם הבובות של גלי: האריה והעכבר (מאי 2024).