אגודת הסעד היא העזר של הכנסייה שנוצרה עבור נשים. בפגישה הראשונה של חברת הסעד, אמה סמית ', אשתו של ג'וזף סמית', הצהירה, "אנחנו הולכים לעשות משהו יוצא דופן!" (פרוטוקול אגודת הסעד הנשית של נאוובו, 17 במרץ 1842). זהו אחד מארגוני הנשים הוותיקים ביותר שקיימים ועושה דברים יוצאי דופן כבר יותר מ -150 שנה.

הארגון החל בנאווובו ואילו נשות הכנסייה פעלו יחד לייצור בגדים לגברים שבנו את המקדש. הם דנו ברצון לארגון, והוגשה תוכנית לג'וזף סמית '. הוחלט כי על הארגון להיות מוקד צדקה, שנועד לברך את חייהן של הנשים שהיו שייכות ולאפשר להן ללמוד לאהוב זו את זו על ידי שירות זה לזה. זה גם איפשר לנשים לרכוש ידע ומיומנויות בכל פעם בהיסטוריה כאשר פיחות חינוך לנשים. אגודת הסיוע הוקמה ויצאה מייד לעבודה בהגשמת מטרתה.

הארגון נכנס להפסקה במשך כעשרים ושנתיים לאחר שנרצח ג'וזף סמית ', מאחר שאנשי הכנסייה נאבקו כדי לברוח מרדיפות ולמצוא מקלט בטוח. עם זאת, הנשים שמרו את עקרונותיה של אגודת הסעד בלבם ובשנת 1866, כאשר הקדושים התיישבו לבסוף ביוטה, החלה אגודת הסיוע שוב. הנשים קיבלו הוראה ללמד את עצמן, ולא להסתמך על מנהיגיהן הגברים.

בשנת 1877 איבדו יוטה, שהצביעו מאז 1870, את הזכות הזו בגלל פעולות שננקטו על ידי הממשלה הפדרלית. אגודת הסעד נעשתה פעילה בתנועת הזכיינות של הנשים והצטרפה למועצה הלאומית של נשים. בשנת 1914 החל הארגון לפרסם מגזין שיסייע במטרה להפוך נשים קדושות מאחר יום להיות הנשים הכי יודעות על פני כדור הארץ. עבודת הצדקה של אגודת הסעד התרחבה הרבה מעבר לארגונים מקומיים, וסייעה לספק מזון ובגדים במהלך מלחמות וטרגדיות שונות.

בשנת 1971 הוכרז כי כל הנשים מגיל 18 ומעלה שהיו חברות בכנסייה יהפכו אוטומטית לחברות באגודת הסעד. כיום הארגון מתפקד בכל העולם, כאשר קבוצות מקומיות מנוהלות על ידי נשיאות שלוש נשים ווועדה. הארגון הבינלאומי מנוהל גם על ידי נשיאות שלוש נשים ווועדה. זה ממשיך להשתנות כדי לענות על צרכי זמנים חדשים וחברות מגוונת מאוד. שיעור רוחני נערך במהלך גוש המפגשים בן שלוש שעות המתקיים בכל יום ראשון. בנוסף, נערך מפגש חודשי של חודשי השבוע בו נשים לומדות את הכישורים אשר יהפכו אותן לעצמן, בטוחות ורוחניות. בפגישות שונות נשים למדו להחליף צמיגים, לתפור, להכין לחם, לתקן צינורות דולפים ולבצע תחזוקה בסיסית לרכב. אגודות הסעד האחרות מציעות הכשרה בשפה זרה, קבוצות לימוד ספרותיות ושיעורי תרגיל.

כמה תוכניות חיוניות מוצבות תחת ניהולו של אגודת הסעד. ההוראה בביקור היא אחת החשובות ביותר. במסגרת התוכנית ההשראה הזו, לכל אישה מוקצות שתי נשים שניתנות להן הזכות להשגיח עליה ולדאוג לה. מנהיג שירות מלא רחמים דואג לצרכים של חברים להיענות. היא עשויה לבקש מנשים להביא ארוחות לאם טרייה, למצוא הסעות לאישה כדי שתוכל ללכת למשרד הרופא או לגייס מתנדבים שיעשו עבודות בית בסיסיות עבור אחות מבוגרת. יש גם תוכנית אוריינות המכשירה את החברים ללמד נשים מבוגרות שאינן יכולות לקרוא. נשים מקבלות סיוע בהכנות לתקופות קשות שכן הן לומדות יכולות, לאגור אוכל, לאסוף ציוד חירום ולפתח כישורי הישרדות. נשים מעניקות סיוע גם לקהילה הגדולה יותר סביבן. המוטו של ארגון זה הוא "צדקה לעולם אינה נכשלת." מטרתה היא לחגוג את הטוב ביותר שהוא נשיות והיא מכבדת את עבודות הבית, הנישואין והאימהות כתפקידים חשובים מבחינה אלוהית עבור נשים בתקופה שרוב הנשים הבוחרות בתפקידים אלו מוצאות עצמן מוערכות.

גורדון ב 'Hinckley, נשיא הכנסייה הצהיר: "יש כוח ויכולת גדולה אצל נשות הכנסייה. יש מנהיגות וכיוון, רוח מסוימת של עצמאות, ובכל זאת סיפוק גדול להיות חלק מזה, ממלכת האדון, ובעבודה יד ביד עם הכהונה בכדי לקדם אותה קדימה. " (Ensign, נובמבר 1966, 68)

זוהי תוכנית מקיפה במיוחד שנועדה להשגיח על רווחתם של כל חבריה. הצהרת אגודת הסעד שאומצה לאחרונה כוללת את ההצהרה כי "לחיינו יש משמעות, מטרה וכיוון." אגודת הסעד שואפת לעזור לנו למצוא את שלושת הדברים האלה ולהשיג את הפוטנציאל הגדול ביותר שלנו. התוכנית פועלת מכיוון שהנשים מאמינות בעצמן וביכולותיהן ומפני שהנהגת הכנסייה אמונה ושווה יותר או יותר בכבוד לנשים שלה.

הצהרת אגודת הסעד

זכויות יוצרים © ספר Deseret 2006
אגודת הסעד: איפה הכל התחיל


הוראות וידאו: מהי חברות? | שונות היא ערך | הקריה האקדמית אונו (אַפּרִיל 2024).