פולחן וכבוד

• אַפּרִיל 30, 2024

לפעמים החיים יוצאים משליטה. יש לי כל כך הרבה תחומי אחריות שאני לא יכול לרוץ מספיק מהר כדי לעמוד בקצב. באופן בלתי נמנע אני מגלה שנתתי לנקודת המבט שלי להחליק - מתוך מחשבה שאני בשליטה ויכול לעשות הכל. נראה שאיבדתי כבוד לזה שהוא באמת בשליטה.

הנביא מלאכי שוחח עם ישראל על כבוד. "היכן הכבוד המגיע לוורד כאבא, והיכן הכבוד המגיע לו כמאסטר?" השם שמשמש לאלוהים כאן הוא אדוני-יהוה, כלומר הלורד ריבוננו.

ריבון הוא מלוכה או שליט עליון. זה מישהו מעל לכל האחרים באופי, חשיבות או מצוינות. אין לערער על שלטונו או עליה ויש לכבד אותו. כולנו יודעים שלא כל השליטים הארציים מקיימים את האידיאל הזה. עם זאת, אדוני-יהוה הוא השליט האולטימטיבי. הוא בורא ומחזיק, הכל חזק, כל יודע אלוהים.

ספר מלאכי מתחיל:
"אורקל: דבר ה 'לישראל דרך מלאכי." מלאכי 1: 1
אורקל הוא תקשורת או התגלות אלוהית. המשימה של מלאכי הייתה להעביר לישראל מסר אלוהי, בתקווה להרחיק את ישראל מהחטא ובחזרה לסגידה אמיתית.

מלאכי האשים את האנשים בכך שהקריבו לורד קורבנות באיכות ירודה. כפי שנכתב בחוק משה, הקורבן שהוצע לאלוקים היה להיות מושלם, ללא פגמים, את הטוב ביותר שהיה להם להציע. אך האנשים החלו לשמור על הטוב ביותר ולמיין את החיות העיוורות, החולות והנכים לקורבן המקדש. הם ככל הנראה דאגו לאובדן בעלי החיים הראשיים. בעבודתם לא היה שום קרבן. ההצעה באיכות הירודה לא עלתה להם כלום. זה היה למופע, ציפייה, לא תגובה של אהבה. אנו יודעים שאלוהים לא היה זקוק לבקר. הוא יצר אותם. אלוהים רצה את ליבם של עמו. בליבות האלה לא הייתה פולחן אמיתי, רק תאוות בצע מרוכזת בעצמה. הם איבדו כבוד לורד ריבונם.

מה קורה בחיי הרוחניים? האם לשגרה היומית שלי יש עדיפות על פני הכרת תודה לאבי? כשאני ממהר לחיים, דואג לעסקים, אז אני עושה עצירה קצרה בכנסייה? (מכיוון שזה צפוי) כשאני בכנסייה, אני חושב על מטלות שמחכות בבית. אולי חושב על המשחק, או לבדוק את הציון בטלפון. אני לא רוצה שחווית הסגידה שלי תהיה "טיפ הכובע" לאלוהים, שנסחט בין פעילויות.

היכן הכבוד המגיע לו? אם מלאכי היה כאן היום, האם היה לו אותו מסר? היכן הכבוד המגיע לו אדוננו הריבון - אדוני-יהוה?

מה אני מקריב כדי לסגוד? האם האדון ריבוני עלי? האם הוא הסמכות הבלתי מעורערת בחיי?

בתקופת מלאכי, היהודים ביצעו פעולה כדי לדבוק בקטעים מסוימים של כתבי הקודש, אך שכחו את החלק החשוב. ואהב את ה 'אלהיך בכל ליבך ונשמתך ובכל כוחך. (דברים ו, ​​ה)

כשחיי יוצאים משליטה, אולי זה בגלל ששכחתי את מתיו 6:33. חפשו את האל ואת מלכותו, וכל השאר ייפול במקומו.

אני אמון בך אדוני, לארגן את יומי ולענות על כל צרכיי. אני סומך עליך אדוני. חיי בידיים שלך.

הוראות וידאו: די לפולחן המתים הרבני! (אַפּרִיל 2024).