התמודדות עם האבל

• אַפּרִיל 27, 2024

צער הוא רגש שקשה להתמודד איתו כאשר רודפים ריפוי; עם זאת, זהו רגש הכרחי להתמודדות. צער הוא עצב עמוק שלדעתי משפיע על כל ניצולי ההתעללות בילדים, ללא קשר לגיל. באופן אישי, אני מאמין שהאבל קשור לאובדן. גם זה לא רק אובדן אחד. ישנם כמה תחומי אובדן בהם השורד מתמודד.

כשניצול מנסה להתעמת עם האבל שהם חשים, הם מתמודדים עם דברים שאבדו. למשל, אולי הניצולים מרגישים כאילו איבדו את ילדותם. זו הרגשה סבירה לחלוטין. אם ילד גדל בבית שורץ התעללות, הם נאלצים לגדול מהר. אין להם נורמליות של ילדות שמלאה בשמחה, צחוק, משחק וכו '. הם גם לא מסוגלים לטעות, מכיוון שלעתים קרובות הם נענשים על טעויות שהם מבצעים.

ילדים בבתים פוגעניים לעולם אינם בטוחים מה מחכה להם בבית. הם לא יודעים אם זה יהיה יום טוב או יום רע, עד שהם מתוודעים למצב הרוח של הוריהם ליום. הם נאלצים ללכת על קליפות ביצה במשך רוב יומם, כך שהם לא מפעילים את פצצת הזמן של ההתעללות. בזמן הלימודים הם עשויים להיראות נסוגים. השפעות ההתעללות, כפי שציינתי במאמר אחר, הן ארוכות טווח. זה משפיע גם עליהם בבית הספר.

אז כן, יש מידה מסוימת של אבל שמתרחשת. על הניצול להתמודד עם האבל על אובדן ילדותם. ישנם תחומים אחרים בהם מורגש אובדן, כמו אובדן ההערכה העצמית שלהם. לילד שעובר התעללות אין לו הערכה עצמית מועטה או לא. הם עשויים להרגיש כאילו הם לא שווים כלום. הם עשויים להרגיש כאילו הם אשמים בהתעללות שמתרחשת.

על הניצול להתעללות בילדים לא רק להתעמת עם האבל שהם חשים, אלא לאפשר לעצמם להרגיש זאת. האבל על מה שאיבדו בילדותם הכרחי לתהליך הריפוי. האבל הוא רגש בריא, אני מאמין. זה חלק מהמסע לריפוי שהניצול הולך. לעתים קרובות, כשמתמודדים עם צער, עלולים לזרום דמעות. באופן אישי אני מרגיש שזה חלק בריא מתהליך הריפוי. דמעות זה דבר חיובי. לכל ניצול של התעללות בילדים מגיע הזכות לחוש את צערם ולהבריא.

הוראות וידאו: התמודדות עם אובדן - הרב זמיר כהן (אַפּרִיל 2024).