הטיסה אל לונדון

• מאי 1, 2024

הלכתי בלילה הקודם לשדה התעופה, כיוון שאני מבועתת מנהגי המוניות של בנגלור. למה? ובכן, מאז שנכנסתי למונית והאיש עצר ולקח על עצמו חבר שעבר תודה למרבה המזל, אך דיבר ממש בקול רם והמשיך להביט בי במראה, אני לא הולך לבדי בלילה. אני מעדיף ללכת בלילה הקודם ולעשות קצת עבודה או לקרוא ספר עד שלוש בבוקר וצוות התואר הראשון ייכנס.

אחד מקבל 45 דקות של אינטרנט בחינם וזה מספיק כדי לדפדף בדוא"ל שלך, לשמור עליהם ולבדוק FB. לקחתי קופסת רימון מנוקה וכריך והיה בסדר. לא יכול להעז לקנות כל אחד מהדברים בשדה התעופה כי כולם שומן מלא ולא לא בשבילי סוכרת.

רגליים למעלה על המזוודות אני שמח לקרוא את חתן פרס נובל גבריאל גרסיה מארקס, ספר - מאה שנים של בדידות. בהחלט נראה שהוא הזוי כשכתב את זה. לא הייתי קורא לזה היצירה הגדולה ביותר בספרות אבל קריאה נפלאה.

ואז אני רואה אנשים הולכים ועומדים ליד שערי התואר הראשון ומחליטים שגם אני צריך. אחרת הקי מתמלא והאנשים בדלפק מקבלים סרטן. המזוודה שלי נמצאת מתחת למספרים הנדרשים ולכן אני לא מודאג יותר מדי. זה חוזר מארה"ב שהמזוודות שלי די גדושות.


יש לי מנגו מהודו בתיק לילדים ואני רוצה שאלו ייכנסו בבטחה. אני לא מביא קופסה של האלפונסואים המזויפים אבל אני מביא מלגובאס יפה. אלה עדיין מעט גולמיים אך מבשילים במהירות. בעלי מביא 3 ק"ג מהם לסחוב אבל אני לא מעז. אני סוחב רק ק"ג אחד מהפירות הטובים ביותר בקופסה מרופדת קש.

אני מביאה את כל המרכיבים לארוחת צהריים שאני תמיד מבשלת לחברים שלי. כל דבר, מרג'מה וכלה בצ'אנה, בדאלות ובמאסלות, אפילו סחבתי את אצבעות הגברת הפעם. איך הילדים אוהבים לאכול את אצבעות הגברת הטרייה ואני מוסיפה את תפוחי האדמה הטעימים שלהם שטעמם נפלא.

אני נכנס למטוס ותוהה אם אני הולך לטלטל כמו תמיד על מקום לארוז האחורי עם המחשב הנייד שלי. אני שונא שום דבר על גבי אריזת הגב של המחשב הנייד החדש שלי שם. אני נקרא אחרון בזמן שאני באמצע המטוס ושונא את זה. אבל זה בסדר, אני די בטוח שאוציא כל מזוודה שנדחסה בחלל שלי.

מושב האל 21B הוא בין שני גברים. אני שונאת את זה ומרגיעה ורושמת פתק לרטון ולהתלונן אחר כך. אני נכנס ומגלה את חגורת הבטיחות שלי מושכת על ידי הבחור שמאלה והוא יושב עליו. הוא כבר שם מסיכת שינה אז אני לא יכול לבקש אז אני אגרור אותה מתחתיו. מקם את החגורה אני מבין שיש לי את הדרכון והכרטיס למטוס ביד, אז אני מבקש מבלי משמע את הבחור מימין להיות מסוגל להכניס אותו. הוא נראה חמוץ וקם באנחה אבל לא אכפת לי.

אני מודה לו בנימוס וחוזר למצוא קשיש שמתעקש שגבר יבוא להחליף את מושבו עם אשתו כדי שיוכלו לשבת יחד. האיש מסרב, אבל אתה מכיר אותנו הודים, אנחנו לא מוותרים בקלות. האישה נראית כאילו היא עומדת לבכות, כנראה הטיול הראשון שלה. האיש מסרב ומתקרב למושב המעבר המיועד לו.

האיש שלנו לא מוותר ולכן כשהמארחת מתקרבת עם חיוך שנראה כבר מתוח ואפילו לא המראנו, הוא מטריד אותה. היא מבקשת שוב את האיש שמסרב בתוקף למדי. המטוס מתחיל לצאת למונית ואני מתיישב לראות כמה שיותר סרטים. אני מכה בקטע המהדורות החדשות ורואה המון סרטים חדשים שלא ראיתי. אני מסתפק בצפיפות יפהפיות עם וויל סמית שאיבד את בתו הקטנה ולא יכול להשלים עם אובדנו. סרט עצוב אך עשוי היטב.
ארוחת הבוקר מגיעה וכמה ביצים טעימות מיובשות, כמה צ'יפס קרטון וכמה שעועית רפה. אני אוכל את הפירות ואת הלחמנייה בחמאה ולא נוגע ביוגורט המתוק מדי ובלחמנת הקינמון. נאמר לי לא לגעת בארוחה הסוכרתית ולכן אני אף פעם לא מזמין אותה.

הדיילים נראים גברים בריטים ממש זקנים ומנומסים מאוד. המארחת היא אינדיאנית, נאנחת ומתנהגת כבר עייפה כשאנחנו אפילו לא רבע מהטיסה. אני מבקש תה כיוון שאני יודע שהקפה איום ונורא. היא נותנת לי כוס כמו איזו חליטה מיוחדת.

אני כבר נכנס לסרט השני שלי - לברידג'ט ג'ונס יש תינוק כשנותנים לנו כמה קופסאות חטיפים מטורפות. הייתי מעדיף כריך אבל לא נקבל צ'יפס איום ותירס פופ קרמל ואז אני רעב אז תבקש בקבוק מים. איך הם יכולים להאכיל את הזבל הזה בצורה כל כך נועזת, אני תוהה.

אני מעד על סרט שלישי בשם דרמה רק בגלל שיש בו קולין פירת 'וג'וד חוק. סרט נהדר על סופר מטורף ועורךו. הייתי אוהב עורך כמו פירת 'ולא את המטורפים שיש לנו שהופכים את מה שאנחנו כותבים למה שהם רוצים. הסרט מוריד את דעתי מהמטוס הממולא והאנשים השמנים מכל צדדיו נודדים למושב שלי.

כרטיס נחיתה, כרטיסי נחיתה אומרים האנשים ואני הושטתי את היד לאחד. אני אף פעם לא טורח למלא אותם במטוס כמו שהאחרים נאבקים להשיג עטים ודרכונים. אני ממלא אותם כשעומדים בתור שהוא בלתי ניתן לסופי תמיד בהית'רו. אני מקבלת אישה חסרת חיוך ששואלת שאלות על מצבה, לוקחת את טביעות האצבעות שלי וחותמת אותי תוך דקות. הוויזה של חמש שנים עוזרת. הם יודעים שאנחנו לא מזיקים וכנראה שמשפחות מבקרים אצל ילדים וזה נכון.

הוראות וידאו: ולוג לונדון #1 הטיסה (מאי 2024).