כוח עליון

• מאי 6, 2024

יש מפגש צעד AA של נשים בו אני משתתף כל שבוע. אנו לומדים צעד אחד בחודש שנראה כמעט משעמם, אך תתפלאו כמה נוכל לצאת מצעד אחד ויחיד. הפגישה הזו היוותה לי השראה בכתיבת המאמרים השבועיים שלי. אני יכול לשמוע כל כך הרבה נקודות מבט נפלאות על כל היבט של צעד מנשים שעשויות להיות שונות ועם זאת כל כך זהות.

הדיון היה בשלב שני ("באנו להאמין בכוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות"). המוקד היה על כוח עליון ואני ממשיך להתפלא על מי שרק לאחרונה מצא אחד כזה. אני חושב שאני נדהם כי אני לא בטוח שהייתי יכול להיאחז אי פעם בפיכחון בלי כוח עליון מהיום הראשון.

ספר האלכוהוליסטים הגדול מספר לנו שלפעמים קל יותר לאגנוסטיקן למצוא כוח עליון מאשר למישהו שגדל בדת מסורתית. אני לא מסופק שזה נכון לגבי אנשים מסוימים מכיוון שהם נאלצו למצוא רק כוח עליון בפעם הראשונה. לא היו להם שנים ושנים של אמונה בכוח עליון רק כדי לגלות שכוח זה (שאני מכנה אותו אלוהים) גרם לאדם להרגיש לא אהוב, אשם, מביש ובהחלט לא אחד מילדיו.

אני לא חושב שמעולם לא האמנתי באלוהים כי הרגשתי אשם מכדי לא להאמין. אז הרגשתי ארורה אם אעשה זאת וארורה אם לא! זה בהחלט לא ביקורת על הדת הקתולית מכיוון שעדיין אני כל כך יקר לליבי, אבל בימי, במיוחד בלימודים בבתי ספר קתוליים, אשמה הייתה רק חלק מחיי היומיום. חטאת, חשת אשמה, הודאת, עשית עונש מאסר וזה נגמר עד הפעם הבאה. עד שהחלטת שההודאה והכפרה כבר לא שווים את זה.

זה לא משהו שקרה לי כילדה אלא ככל שהתבגרתי. בבגרותי קיבלתי החלטה (באופן לא מודע) שאני אוכל לעשות מה שאני רוצה, אלוהים נעשה איתי. אבל מעולם לא הפסקתי להאמין! התפילות שלי היו אותן תפילות חור שועלים שרובנו מכירים, אבל אני מניח שעדיין הרגשתי קרן תקווה. כעת אני מבין שאולי זו לא הייתה הדת כפי שהיא הייתה אני. היה קל יותר להאשים את הדת ברגשותי ולא לקחת אחריות על עצמי. לאחרונה ביקר אותי אחד האחים שלי ודיברנו על דת והוא מעולם לא הרגיש את אותם רגשות שליליים שחשתי.

כשאנשים משתפים אני שומע כל כך הרבה אומרים שקבוצת השיכורים (G.O.D.) של המילגה הייתה הכוח הגבוה שלהם. האגו שלי לא יאפשר לי לחשוב על מישהו בתכנית, אפילו באופן קולקטיבי שיש לו השפעה רבה כל כך על כך שאני אסיר תודה על כך שהאמנתי באלוהים. הייתי צריך לשנות את הדימוי שלי עליו.

שמעתי מישהו משתף שהתוכנית אמרה שאנחנו יכולים לבנות כוח עליון משלנו. הייתי צריך לחייך. המשכתי לחשוב על חנויות המלאכה בהן אתה "בונה דוב" והייתה לי את הדימוי הזה בבניית אלוהים. ככל שחשבתי על זה יותר נעשה הדימוי של הכוח הגבוה שלי ודימוי יפהפה. פעם יכולתי לשנות את הדימוי "המלך" הנוקשה, הכל-עוצמתי, לדמות האב האוהבת והסלחנית, ונחמה ושלווה נכנסו לתפילותי כמו שמעולם לא קרה לפני כן.

כוח גבוה יותר חיוני להחלמה. קשה לעבוד על הצעדים ולהתאושש אם אתה נלחם ברעיון שיש כוח עליון. אני לא יכול להגיד שזה בלתי אפשרי, אבל מכיוון שאני מאמין אמיתי בגרעין הרוחני של 12 הצעדים, אני לא יכול לדמיין שום רגע, שום שעה, שום יום שאינו מחזיק איתי אלוהים, להדריך אותי ולאהוב אותי וכמה שזה קשה, להעביר אליו את הקשיים שלי.

עבור רבים מאיתנו שגדלו בבתים דתיים אנו מגלים שברגע שאנו בונים את אלוהינו החדש ואנחנו מתחילים להיות בעלי אמון ואמון, דת ילדותנו הופכת חשובה. אנו לומדים לקחת מזה את מה שאנחנו רוצים ולהרגיש בנוח לעשות זאת. אני לא בטוח שאי פעם ארצה להיות אדם דתי אבל אני בטוח רוצה להיות אדם רוחני.

כמה חשוב כוח גבוה יותר להחלמה? הפרק "איך זה עובד" בספר הגדול מבהיר עם שלוש הנקודות החשובות הללו: (א) שאנחנו אלכוהוליסטים ולא הצלחנו לנהל את חיינו; (ב) ששום כוח אנושי לא יכול להקל על האלכוהוליזם שלנו; ו (ג) שאלוהים יכול היה ועושה זאת אם יחפשו אותו. יש ספקות?

Namaste '. יהי רצון שתלך במסעך בשלווה ובהרמוניה.

כמו התאוששות טובה לפייסבוק. קתי ל 'היא המחברת של "ספר ההתערבות" זמין בהדפס, ספר אלקטרוני וכעת בשמע.