הרחוק של רג'ינה ספקטור לא מאכזב
עם צאת אלבום האולפן החמישי והאחרון שלה, רחוק, ב- 23 ביוני השנה, רג'ינה ספקטור, לאחר שכתבה את כל השירים באלבום לבדה כמו גם ניגנה בפסנתר לאורך האלבום, היא עדיין מלכת הסצנה האנטי-עממית. הסינגל הראשון "Laughing With" של האלבום שוחרר מראש להורדה דיגיטלית דרך דף המייספייס של רג'ינה חודש לפני שהאלבום היה זמין, יחד עם "Blue Lips" בצד B ועוד כמה סרטונים.

זה היה עינויים שחיכו ליציאת האלבום החדש לאחר שכבר ניצל את ההורדות הדיגיטליות וצפייה בסרטונים של האלבום הקרוב ברשת, אבל הקנטות היו שווים את זה. בהיותי אוהד ותיק של רג'ינה חיכיתי בחריצות, וכמו הצרכן הטוב שאני, יצא ורכשתי את העותק שלי מהאלבום ביום יציאתו. במשך שלושת הימים הבאים הקשבתי וספגתי כל ניואנס, וו ותו של כל שיר, תוך כדי לקיחת הלחנים כמו גם שינון וניתוח של המילים. האלבום מלא בלהיטים, עם זאת, השירים "גאון ליד", "אקט" ו"צוחק איתם "הפכו למועדפים מיידיים.

לרג'ינה יש דרך אניגמטית לערבב פופ ומוזיקה קלאסית תוך כדי להכות בתווים שיכולים לגרום לבכי אחד. היא יכולה לשיר משהו כל כך פשוט, ובכל זאת להפוך אותו לקו החזק ביותר בשיר. למשל, בשיר "גאון ליד" היא שרה את המילים "... להפשיט את בגדיו ליד הזבל ..." באופן שיכול להעביר צמרמורת דרך עצמותיך. זה שיר מלודי ומונע לירי שמזכיר כמה משיריה הקודמים כמו "Lady Sings The Blues" ו- "Us."

"אוכלים", הוא עוד יצירה עוצמתית עם מילות מילים המתאימות לכל חובב מוסיקה שמנסה לעבור את העליות והמורדות של החיים, "... אתה משתמש באוזניות שלך רק כדי להטביע את דעתך ..." הפעם הראשונה ששמעתי באמת והרגשתי את השורה הזו בשיר שעברתי יום די גרוע והנחתי ממש את האוזניות שלי, כשהקול היפה של רג'ינה זורם החוצה, כדי להטביע את דעתי. זה עבד. לשירים באלבום זה יש איזון מדהים של פופ, פסנתר, מוזרות וריאליזם לירי שהופכים אותו לקלאסיקה מיידית, תוך שהם נראים חסרי מאמץ וקשורים בקלות.

לא משנה מה מצב הרוח שלי: שמחה, עצובה, חולה, לחוצה - אני יכולה לשים את רג'ינה באייפוד שלי, להכות אקראית ולהקשיב שעות. ככל שכל שיר מתנגן, לבי מתבהר וקליל יותר עד שאני מרגיש שאני צף. ככה טובה רג'ינה.

הוראות וידאו: "כתום זה השחור החדש" – עונה 7 – טיזר טריילר (אַפּרִיל 2024).