מסר בהמון
עיינתי בעיתון והצצתי בקומיקס בו ילדה משתתפת במסיבת גן בחוץ. זה מלא באנשים. הם נראים כמו סרדינים משורצים בין הבר-ב-קואי, עצים ומרחץ הציפורים. הילדה ממוקמת בשטח כמו עין שור. הטלפון הנייד שלה זמזום. היא מסתכלת על זה, מביטה בהודעה שהיא מחייכת ומגיבה בכמה קטעים מהאגודל שלה, "תודה על המסר בחזרה, באמת הייתי צריכה שמישהו ידבר איתו."

כמה עצוב. כמה מביך. כמה טריקה מוחלטת על החברה שלנו בכללותה. לחשוב שהיא מוקפת באנשים. היא לא יכולה לדבר עם אף אחד מהם ועם זאת היא תוותר על נימוס כללי על ידי ניהול שיחה עם מישהו שהוא אפילו לא במסיבה. והיא אפילו לא תדבר פיזית עם אותו אדם. היא בוחרת במילים מרוכזות על המסך.

יכולנו להמשיך עוד ועוד על טעמו הירוד של הדמות בקומיקס הזה. וכן, זה קומיקס. אך ברור שאמנות מחקה את החיים. יש קבוצות של בני נוער בקניון, בפארק ואפילו דיסנילנד שנמצאים בחוץ עם תריסר אנשים ונשלחים בטלפונים שלהם לאחרים שאינם בקבוצה שלהם. האם יש סיבה שהם לא יכולים לדבר עם הסובבים אותם? יש אנשים במסעדות מכורות כל כך לטלפונים שלהם שהם יקחו אותם לשירותים איתם, למקרה שזה יגיע. אני הולך לטייל עם חברים וזו רכבת תחתית מלאה בפעמונים וטבעות ושריקות. אינך יכול לנהל שיחה שלמה כקבוצה מכיוון שמישהו תמיד מסתכל על הטלפון שלו. ואל תתחיל אותי בקו התשלום במכולת.

מה זה אומר על כמה עצוב שאנשים לא יכולים להמשיך בשיחה פנים אל פנים? ראשית, כנראה שאיש במסיבה לא ראוי לצאת מאזור הנוחות שלה ולנסות את השיחה איתה. היא מוקפת באנשים אבל אף אחד מהם לא נרשם למענק-לה-מטר שלה. האם היא באמת כל כך ביישנית ומביכה מבחינה חברתית? אבל לאנשים ביישנים יש שיעורים, אז מה קורה בהודעות טקסט בהמון? כמו כן, היא תעביר טקסט לטלפון שלה (העובדה שהיא העניקה לזה מבט במסיבה אומרת שהרבה מתחשבת בה כלפי הזולת), במקום לנסות להתחשב בסובבים אותה. כל המעשה שלה אומר שזה לא שווה את הזמן שלה להיפגש ולשוחח עם האנשים האלה איתם.

זהו נימוס טקסטים במקרה הגרוע ביותר. טלפונים סלולריים עשויים להיות נוחות עבור אדם, ולא מטרד עבור כל הסובבים אותם. הטלפונים האלה לא נוצרו כדי לגרום לאנשים להיות חסרי ערך מבחינה חברתית. אבל זה הופך יותר ויותר לתוצאה.

הבט מעלה. התבונן סביב. יש לידך בן אדם נושם שמגיע לו שיודה. זה התפקיד שלך, להיות חלק מהמין האנושי, לפנות לאחרים. תגיד שלום". תן חיוך זר. ולמען האמת, דברו עם האנשים שאיתם אתם. אל תשמור את השיחות הטובות ביותר שלך ואת הנימוסים הנחמדים ביותר עבור אלה שאינם יכולים אפילו לראות או לשמוע אותך.