להיות אמן רנסנס

• מאי 17, 2024

להיות אמן בתקופת הרנסנס היה שונה בהרבה מלהפוך לאחד בימינו. אם מישהו רצה להפוך לאמן במאה ה -15, היה עליו לחנך אותו לאמן אמן. זה יימשך עד שהמאסטר והגילדה החליטו שהם מוכנים להיות לבד. באותה תקופה, במיוחד בפירנצה, איטליה, כמעט כל סוג של סחר או מקצוע היה מנוהל על ידי אגודה. היו גילדות לאמנים, ציירים, פסלים ורבים אחרים.

כחניך, אחד יהיה בעצם עבד לאמן הראשי. לכל אמן הייתה סדנה. בכל סדנה היו חניכים רבים. חניכים אלה יתחילו במלאכת עבודות נפש כמו אחזור, סידורים, סחף ואולי הכנת לוחות העץ לצביעה של המאסטר. לאחר מכן הם היו עוברים בסולם ומורשים לטחון ולערבב פיגמנטים לצבעים. בסופו של דבר אם הם הראו כישרון כלשהו, ​​אמן המאסטר עשוי לאפשר להם לסייע לו בחלק מהעמלותיו.

רבות מהעבודות שנעשו בתקופת הרנסנס ויוחסו לאמן מסוים נוצרו בחלקן על ידי סדנת החניכים שלו. יתכן כי יצירות מסוימות של היום לא נעשו בפועל על ידי האמן שזכה בזכותו. זו גם הסיבה שרוב האמנים עשו עבודות שלפחות בתחילת הקריירה שלה דומות במידה רבה לאמן שאליו חונכו. כל יצירה שעשו כחניך הייתה צריכה להיראות כמו היצירה של עצמם, ולהבדיל ממנה.

בתקופת הרנסנס, אמנים לא יצרו כל מה שהעניק להם השראה. היו להם פטרונים, או תומכים, שמימנו את עבודותיהם, ובכך החליטו מה נצבע. עבודות דתיות היו הסוג השולט ביותר בציור שהוזמן. לרוב הפטרונים העשירים היו קפלות משלהם ברכושם, והיו מזמינים חלקי מזבח. לרוב מדובר בעבודות פאנל גדולות שהונחו בחזית המזבח. הפטרונים העשירים הללו רצו שיזכו להכרה בזכות עבודותיהם הטובות ביצירתם של יצירות דתיות אלה, ובלתי אפשרי היה דמות של עצמם מוגדרת ביצירה. בעבודות רבות של התקופה היה פטרון שהוצג כעובר אורח בסצינה המתוארת. בהמשך תקופה זו הפורטרטים הפכו פופולריים. אצל פטרונים עשירים היו דיוקנאות שנערכו כאשר היו נשואים. ישנם דיוקנאות רבים ששרדו מתקופה זו.

רוב האמנים היו מסתובבים מעיירה לעיר תלוי מיהו פטרונם. לרוב המאסטרים הגדולים באותה תקופה היו בשלב מסוים בקריירה שלהם את האפיפיור כפטרון. כאשר זה קרה, הם היו גרים ברומא ויוצרים את כל מה שהאפיפיור הזמין. ככל שהאפיפיורים הוקדשו להגדיל את עושרם ולהנציח את עצמם, כך היו לרוב דיוקנאות שנעשו. היו להם גם יצירות נהדרות. כשאנחנו חושבים על אדונים גדולים מתקופת הרנסנס, שלושה שמות עולים בראשנו, לאונרדו, מיכאלאנג'לו ורפאל. כל אחד מהגדולים הללו הועסק בעת ובעונה אחת על ידי הכנסייה.

מרבית אמני הרנסנס לא היו רק ציירים. רבים היו פסלים, מהנדסים, אדריכלים, ודברים רבים אחרים. ליאונרדו דה-וינצ'י היה בעלון עבור פטרונים שמציג שלושים ושש שירותים שונים שהציע. אמנים בתקופת הרנסנס היו באמת אדונים למלאכות רבות, והגדולים החזיקו במעמד חברתי הרבה מעבר לאלו של בעלי מלאכה רגילים.

הוראות וידאו: הסיפור המלא של אמן החושים הצעיר בישראל (מאי 2024).